אני הנני בכל אטום. אני הנני גרגר החול הקטן ביותר, ההר הגבוה ביותר. אני הנני הרוח והגשם, הפרחים, הציפורים, הדבורים. אני הנני האחד המתגלה בכל החיים ואני הנני הכל ! לקריאה ---- נא ללחוץ על התמונה
מסר לילדי האור של הפלנטה
אתם שהתעוררתם מתרדמה רוחנית, הסתכלו רק אל האור
היו סמוכים ובטוחים שלא משנה איזה ייסורים העולם צריך לעבור, לא משנה כמה אפלה תהיה בדרך, האור נמצא שם תמיד מחכה לפרוץ החוצה. לכן לעולם אל תתייאשו ואל תוותרו.
אל תוותרו עלי. היו אמיצים ואחוזים באמונתכם, כי לאחר הסערה באים השלווה והשלום המפוארים שלי. לאחר ייסורי הלידה מגיח אור חדש ומגלה עולם חדש.
שימו לב אליי, אני הנני תמיד אתכם. החזיקו מעמד אתי. אתם יכולים לעשות זאת כי אני הנני אתכם. תנו למחשבה שלכם תמיד להישאר עליי, יודעים שכוחות האור הקוסמיים מנצחים בסופו של דבר.
המסע הרוחני של התעוררות לתודעת המשיח שבפנים מתחיל בהבנה מהפכנית שמנפצת גבולות של אמונה דתית רגילה. הוא פותח פתח לחוות כוח אלוהי לא כמשהו רחוק או נפרד מכם, אלא כעצם המהות האלוהית שלכם. זה עשוי לשנות לא רק את ההבנה הרוחנית שלכם אלא את כל חוויית החיים שלכם.
אדם מתמלא כל כך בתודעת העצמי המשיחי עד שאישיותו האנושית מתמוססת ומתגלה ישות רוחנית טהורה. מה שאתם עומדים לגלות עשוי להפתיע אתכם, כאשר נסים קורים משום שאתם מזהים את אחדותכם המלאה עם המקור האינסופי.
המסטר האלוהי אומר "אני לא יכול לעשות דבר מעצמי". זוהי לא אמירה של צניעות. המסטר רק חושף את הסוד העמוק של שליטתו הרוחנית. האדם האנושי שמתעורר הופך שקוף לנוכחותו של המשיח הפנימי הזורמת דרכו כחוכמה אהבה ועוצמה של הרצון האלוהי. אדם זה מזהה את השלמות הרוחנית שכבר קיימת בכל אדם שבא לחפש עזרה.
אותה נוכחות אלוהית קיימת בתוך כולם כבר עכשיו. זה לא משהו שמפתחים דרך שנים של תרגול רוחני או רוכשים דרך התנהגות טובה. זוהי הזהות הרוחנית הבסיסית שלכם שנשארת מושלמת ושלמה ללא קשר למה שנראה שקורה בחוויה האנושית שלכם.
הבנה זו יוצרת שינוי חשיבה עמוק שנוגע לליבה של האופן שבו אתם חווים את חיי היומיום, את מערכות היחסים שלכם, את בריאותכם ואפילו את תחושת היעוד שלכם בעולם הזה. המסע לגילוי האמת הנסתרת הזו בתוככם אינו דורש כישורים מיוחדים או שנים של מסירות דתית.
אם אתם מהדהדים עם אמתות אלו על תודעת המשיח אתם שייכים לקהילה הרוחנית שממשיכה לחקור את העקרונות משני החיים הללו, דרך החיים עצמם. כל מסטר אלוהי מדגים מה מתאפשר כשמפסיקים להזדהות עם המגבלות האנושיות ומכירים בטבע האלוהי.
אתם בודקים אם המאבקים שאתם מתמודדים איתם, בין אם פיזיים, רגשיים, כלכליים או של יחסים יוכלו להשתנות באמצעות אותה הכרה גבוהה שקיימת בפנים. אתם עושים זאת כי הכוח שמרפא ומשחרר מתפישה שגויה הוא למעשה זכותכם מלידה כישות רוחנית.
ההשלכות של הבנה זו חורגות הרבה מעבר לאמונה דתית. הן נוגעות בלב ליבו של האופן שבו אתם חווים את חיי היומיום, את מערכות היחסים שלכם, את בריאותכם ואפילו את תחושת היעוד שלכם בעולם הזה.
מה שהגילוי הזה מראה הוא, שאותה נוכחות אלוהית שבאה לידי ביטוי דרך כל מסטר אלוהי - קיימת גם בכם עכשיו. זו לא איזו תיאוריה מיסטית או גישה דתית. זה גילוי מעשי על זהותכם האמיתית. המסע לגילוי האמת הנסתרת הזו בתוככם אינו דורש כישורים מיוחדים או שנים של מסירות דתית.
זוהי הזהות הרוחנית הבסיסית שלכם שנשארת מושלמת ללא קשר לנסיבות התפישה האנושית. הבנה זו יוצרת שינוי חשיבה עמוק באופן שבו אתם ניגשים לאתגרים הארציים. למשל, כאשר אתם מתמודדים עם מחלה, סכסוכים במערכות יחסים או מאבקים כלכליים, אתם לא מתפקדים כבן אדם שבור המתחנן לאל רחוק, לעזרה.
אתם ביטוי רוחני מושלם ששכח זמנית את טבעו האלוהי וכעת הוא נזכר. השינוי מתרחש ברגע ההכרה הזה כשאתם זוכרים מי אתם באמת... רוב האנשים נוהגים להתפלל כאילו הם שולחים בקשות לאל חיצוני או מבקשים מאלוהים להתערב בחייהם, לתקן את בעיותיהם, לרפא את גופם.
מה אם תפילה מעולם לא נועדה להיות משיכת תשומת ליבו של אלוהים ? מה אם כל הפרדיגמה של תפילה כתחינה, מפספסת את המטרה ? כשאתם מבינים שמסטר אלוהי חי כהווייתו האמיתית, אז תפילה עוברת שינוי רדיקלי, היא הופכת לרגע של הכרה באל שישנו כמו כל דבר שנדרש ולא של בקשה מתפישת חוסר.
אתה לא מנסה לשכנע את האל לעזור לך, אלא אתה מתעורר לנוכחות האלוהית שמעולם לא נעדרת ממך. זוהי התובנה העמוקה שמחוללת מהפכה בתרגול הרוחני. דמיין את ההשפעה שיכולה להיות לכך, על החוויה היומיומית שלך.
במקום להתחיל את יומך במחשבות מודאגות וחרדה לגבי מה שעלול להשתבש, אתה מתחיל בהכרה שקטה בזהותך הרוחנית. בעיות שנראו ללא פיתרון מתגלות לפתע כהזדמנויות לתודעת אל להפגין את כוחו האינסופי דרכך.
זוהי יישור מחדש בסיסי עם מה שתמיד היה נכון לגביך. הסיבה שגישה זו יוצרת שינויים דרמטיים כאלה בחייהם של אנשים היא שלא מדובר כאן בהוספת משהו חדש לחוויה שלכם. מדובר בהסרת צעיפי אי-ההבנה שהסתירו את ראייתכם הרוחנית.
ג'ואל גודסמית מספר :
"הייתי עד לאנשים עם מצבים בריאותיים כרוניים שלא הגיבו לטיפול רפואי, חווים ריפוי מוחלט כשהם אפילו רק נתנו הצצה לאמת הזו. ראיתי סכסוכים משפחתיים בני עשרות שנים מתמוססים כאשר רק אדם אחד במצב מכיר בנוכחות האני המשיחי שקיים בעצמו ובאחרים. הגילויים הנובעים מהבנה זו לא רק משנים את האמונות הרוחניות שלכם. הם משנים את כל המסע שלכם בעולם הזה."
"כעת אני רוצה להעמיק עוד יותר בנושא הזה על ידי בחינת האופן שבו הכרה זו משנה את זהותכם לאדם רוחני מודע וכיצד שינוי זה יוצר מרחב לריפוי אמיתי. לסגל את החשיבה שאומרת : "אני מזהה את המשיח שנמצא בתוכי, כעצמי"וזאת כאשר אתם מבינים במלואו שאתם לא אדם מוגבל שחווה רגעים רוחניים מדי פעם, אלא ישות רוחנית שחווה חוויה אנושית זמנית.
אז הכל משתנה. זהו שינוי זהות עמוק שאינו רק הבנה של מושג. זוהי מהפכה תודעתית שלמה שמשנה את האופן שבו אתם מנווטים את התודעה שלכם בכל היבט של החיים. כאשר אמת זו חודרת עמוק למודעות שלכם, אתם מתחילים לראות את עצמכם אחרת.
האישיות האנושית שאיתה הזדהיתם במשך שנים, עם כל ההיסטוריה, המגבלות והמאבקים שלה, מוכרת רק כביטוי חיצוני זמני שלכם כי יש משהו עמוק הרבה יותר. מאחורי הקלעים של חייכם האנושיים... קיימת בכם זהות רוחנית מושלמת שמעולם לא נפגעה, הוגבלה או נפרדה מהשלמות האלוהית. גילוי זה יוצר שינוי דרמטי בחשיבה.
כל אתגר שמופיע בחייכם אינו עוד בעיה שיש לפתור או לסבול. הוא הופך להזמנה, או הזדמנות קדושה להפגין את נוכחות המשיח הפנימי שהוא הטבע האמיתי שלכם. כל מה שהיה בחוויה כאדם קשה בעבודה, מכשול כלכלי בלתי צפוי, מצב בריאות כרוני, כולם הופכים מבעיות מכבידות להזדמנויות להתעוררות רוחנית.
המסע להכרה זו אינו דורש שנים של תרגול רוחני מפרך. זה יכול לקרות ברגע כשאתם מוכנים לשחרר את השקעת המודעות בלראות את עצמכם כמוגבלים. ההוכחה המשכנעת ביותר לגישה זו היא בהתמרה שהיא יוצרת.
הייתי עד לאנשים שנאבקו בכאב כרוני במשך עשרות שנים, חווים הקלה מוחלטת כשהם מזהים את עצמם כישויות רוחניות ולא כגופים פיזיים עם בעיות. ראיתי עסקים על סף פשיטת רגל מקבלים לפתע הזדמנויות בלתי צפויות כאשר בעליהם עוברים ממאמצים מבוססי פחד להכרה באותה תבונה אלוהית הפועלת דרך עבודתם.
גילויים אלה אינם מופשטים או תיאורטיים. הם יוצרים תוצאות מוחשיות בחיי היומיום. השינוי קורה כשאתה מפסיק לראות את עצמך כבן אדם הנאבק להפוך לרוחני יותר, ובמקום זאת מזהה את עצמך כרוחני מטבע בריאתו. אשר מתבטא באופן זמני דרך צורה אנושית. הבנה זו לא רק משנה את האמונות שלך, היא משנה את כל החוויה שלך....
חווייה פורצת דרך של אישה שהגיעה לאחד השיעורים שלנו, כשהיא נושאת עשרות שנים של טינה מרה כלפי בעלה לשעבר. זו לא הייתה רק תלונה עליו. זה היה פצע עמוק שהרעיל את הנוף הרגשי שלה במשך שנים. היא ניסתה כל מה שהמוח האנושי יכול היה להעלות על הדעת כדי לרפא את הכאב הזה... טיפול אינטנסיבי, תרגילי סליחה, ריטריטים של מדיטציה, אפילו תרופות לדיכאון שהתפתח לצד הטינה שלה.... שום דבר לא עבד.
אז היא נתקלה באמת העמוקה הזו על תודעת המשיח הפנימי ומשהו מהותי השתנה בתפישה שלה. היא הבינה..שהחזקת הכעס לא רק פגעה בה רגשית. זו הייתה הכחשה פעילה של נוכחות אלוהית שקיימת גם בה וגם בבן זוגה לשעבר. כאן לא מדובר היה בהעמדת פנים שהפגיעה לא קרתה או בתירוץ להתנהגות מזיקה שהיא אימצה.
מדובר היה בהכרה במציאות רוחנית עמוקה יותר מהסיפור האנושי. השינוי לא היה הדרגתי. הוא היה מיידי ומכריע מההכרה הזו... קרה משהו שהיה מוגד לכל הציפיות. בעלה לשעבר התקשר באופן בלתי צפוי לאחר שנים של שתיקה כואבת. הוא התנצל בכנות על שנים של התנהגות פוגענית וביקש את סליחתה. באופן מפתיע עוד יותר, היא מצאה את עצמה מגיבה ממעיין של חמלה אמיתית שלא ידעה שיש לה.
זו לא הייתה חשיבה חיובית או טכניקה פסיכולוגית שפעלה. אלא כאשר היא זיהתה את את העצמי האלוהי כזהותה האמיתית, האהבה שתמיד הייתה נוכחת מתחת לדרמה האנושית צצה באופן טבעי, ויצרה מרחב לריפוי ששנים של גישות מקובלות לא יכלו להשיג.
אותו עיקרון חל בעוצמה רבה גם בעולם החומר. איש עסקים שעמד בפני פשיטת רגל קרובה השתתף באחד מהריטריטים שלנו כאמצעי נואש סופי. הוא מיצה כל פתרון אנושי, מימון מחדש, דחיפות שיווק, קיצוצי כוח אדם, יועצים, והתכונן לאבד את כל מה שבנה במשך שנים.
כשהוא שמע שתודעת המשיח היא זהותו האמיתית, משהו התחבר לו והוא חווה יישור פנימי עם זהותו ששינה את כל גישתו לחיים. במקום לרדוף בטירוף אחרי לקוחות פוטנציאליים ממקום של ייאוש ופחד, הוא התחיל כל יום בהכרה שקטה בנוכחות האלוהית שבתוכו ובתוך כל אדם אחר שפגש. שינוי זה לא היה רק אימוץ תיאוריה רוחנית.
הוא שינה לחלוטין את אופן פעולתו בשוק. הוא הפסיק לנסות לתמרן תוצאות באמצעות כוח הרצון והחל לבטוח באינטליגנציה האלוהית שידעה כיצד לשגשג אותו טוב יותר ממה שמוחו האנושי יכול היה להעלות על הדעת. התוצאות התנגדו להיגיון העסקי המקובל. תוך חודשיים בלבד, שלושה חוזים גדולים הופיעו בחייו, לכאורה משום מקום. חברות שמעולם לא הגיבו להצעותיו פנו לפתע ורצו לעבוד איתו.... מה שהשתנה לא היו האסטרטגיה שלו או תנאי השוק שלו. זו הייתה התודעה שלו.
מסעה של אשה אחת מדגים את פריצת הדרך יוצאת הדופן האפשרית באמצעות הכרה רוחנית. היא צפתה בבנה המתבגר מסתחרר להתמכרות לסמים וייאוש למרות מאמציה הטובים ביותר לעזור.... אחד המאבקים האנושיים הקשים ביותר הוא צפייה באדם אהוב שנאבק בהתמכרות. תחושות חוסר האונים, הפחד והצער יכולות להיות מכריעות, כאשר כל התערבות קונבנציונלית נכשלה...
יועצים, תוכניות שיקום, גישות של אהבה קשוחה, כולם נראו כאילו החמירו את המצב ולא שיפרו אותו. בייאושה, אישה זאת פנתה להוראה רוחנית זאת וגילתה גישה חדשה, בה היא הייתה צריכה להפסיק לראות את בעיית ההתמכרות בבן אדם שבור שצריך תיקון... היא התחילה להכיר בנוכחות האני המשיחי המושלם שהייתה זהותו הרוחנית האמיתית....
זו לא הייתה הכחשה או מתן אפשרות להתנהגות הרסנית.... זה דרש היצמדות איתנה לאמת רוחנית שסתרה את כל מה שעיניה הפיזיות הראו לה.... המסע לא היה מיידי. במשך שישה חודשים, היא שמרה על הכרה פנימית זו למרות שלא היו עדויות נראות לעין לשינוי.
היא הפסיקה להגיב להתנהגותו של בנה מפחד והחלה להגיב מתוך תודעת המשיח שבתוכה. השינוי שהתרחש בסופו של דבר היה עמוק ומתמשך. בנה החל לקבל בחירות שונות, ביקש עזרה מרצונו והחבר מחדש עם משפחתו.
שנים לאחר מכן, הוא סיפר לה שהוא יכל להרגיש משהו שונה באופן שבו היא הסתכלה עליו. משהו שעזר לו לזכור מי הוא באמת מתחת להתמכרות. השינוי בתודעה שלה יצר מרחב להתעוררות שלו. גילוי זה מצביע על נתיב מעשי לחיים של תודעת המשיח בחיי היומיום שלכם. המפתח הוא עקביות והכרה ערה באמת של זהותכם האמתית. בכל בוקר לפני שאתם עוסקים בבעיות אנושיות, הכירו בנוכחות המשיחית כבעלותכם האמיתית.
זה לא דורש טקסים מורכבים או שעות של מדיטציה. רק רגע שקט של זכירה מי אתם באמת. לאורך היום, כאשר צצים אתגרים, שיחות קשות, מכשולים בלתי צפויים, אי נוחות פיזית, עצירה...זיכרו שאתם לא בני אדם מוגבלים שמנסים לתקן בעיות.
אתם הנכם תודעת המשיח, המבטאת את עצמה דרך קשיים לכאורה ומתמירה אותם.... הכרה פשוטה זו משנה את כל ההתייחסות שלכם לבעיות.... כאשר אתם מתחזקים תרגול זה באופן עקבי, תשימו לב שאתגרים לא בהכרח נעלמים מחייכם, אלא ההתייחסות שלכם אליהם משתנה לחלוטין. אתם מפסיקים להרגיש קורבנות של נסיבות ומתחילים לחוות את עצמכם כנוכחות רוחנית.
במעבר דרך מצבים אנושייםכאלה, תחושה של פחד, חרדה והצפה רגשית מפנה בהדרגה את מקומה לשלווה, בהירות ופעולה מעוררת השראה. זו אינה דרך של בריחה מהחוויה האנושית, אלא של הבאת תודעה רוחנית לכל היבט של האנושיות שלכם. אז מערכות היחסים שלכם, העבודה, הביטויים היצירתיים והפעילויות היומיומיות שלכם הופכות להזדמנויות להפגין את נוכחות האני המשיח שהנו הטבע האמיתי שלכם.
אחת הגילויים העמוקים ביותר בעבודה זו היא כיצד הבנה זו משנה אפילו את הבעיות האנושיות המושרשות ביותר. מצבים שנראו חסרי תקווה לחלוטין באמצעות גישות מקובלות, חושפים לפתע נתיבים לפתרון כאשר מתבוננים בהם דרך הכרה של נוכחות רוחנית.
חשבו על המסע שמתמודד עם אתגרים חומריים. במקום לראות את עצמכם כישות נפרדת הנאבקת בכוחות חיצוניים, אתם מזהים את עצמכם כביטוי של האינטליגנציה האינסופית שמנהלת את היקום כולו. זו אינה חשיבה של משאלת לב או הכחשה של מציאות מעשית.
זוהי התיישרות עם מימד עמוק יותר של הוויה שיודע בדיוק כיצד להדריך אתכם דרך אתגרים חומריים. התיישרות זו אינה אומרת לשבת בפסיביות ולחכות לנסים. פירושה נקיטת פעולה בהשראה ממקום של הכרה רוחנית ולא מתגובה מונעת מפחד. פירוש הדבר הוא לבטוח בחוכמה הפנימית שעולה כשאתם משקיטים את התודעה האנושית החרדה ומקשיבים להדרכה אלוהית.
ההיבט היפה ביותר במסע הזה הוא לראות כיצד ההתמרה שלכם יוצרת מרחב לאחרים כדי להתעורר. כשאתם נאחזים באמת של זהותו הרוחנית של מישהו למרות התנהגותו או נסיבותיו הנוכחיות, אתם יוצרים שדה תודעה התומך בהכרה הגבוהה שלו בעצמו.
זה לא מאפשר תפקוד לקוי או הכחשת המציאות. זוהי ראייה מעבר לביטוי האנושי הזמני אל האמת הרוחנית הקבועה. החזון הבלתי מעורער שלכם על טבעו המשיחי של מישהו משמש כמראה, ומשקף לו בחזרה את מה שהוא שכח זמנית מעצמו.
מעבר להבנה התיאורטית של זהות רוחנית, טמון המסע הזה של התמרה לגילום אמת זו באמצעות תרגול עקבי. גישה זו אינה עוסקת בטקסים מורכבים או בטכניקות אזוטריות. היא מתמקדת בפרקטיקות פשוטות אך עמוקות, הנגישות לכל אחד ללא קשר לרקע הרוחני שלו.
התרגול החיוני הראשון הוא - מה שאנו יכולים לכנות "אוזן קשבת"
רוב המסורות הרוחניות מלמדות לדבר עם אלוהים, להתחנן, לשבח או את הנוכחות האלוהית השמיימית. אבל יש משהו מהפכני שקורה כשאנחנו הופכים את הדינמיקה הזו, ובמקום לדבר עם אלוהים, התרגול כרוך בלמידה להיות דוממים ולהקשיב להדרכה אלוהית הנובעת מתוך התודעה שלכם. זה לא עניין של שמיעת מילים נשמעות, אלא זאת חישה של הזרם העדין של החוכמה הזורם מתחת לפטפוטים מנטליים.
התחילו עם חמש דקות של שקט מוחלט בכל בוקר. לא לבקש דבר, לא לנסות לפתור בעיות, פשוט להקשיב במודעות פתוחה. בהתחלה, סביר להניח שתיתקלו ברעש המנטלי הרגיל, דאגות לגבי היום שלפניכם, חזרה על אירועי אתמול, מחשבות אקראיות שקופצות מנושא אחד למשנהו. אבל אם תתמידו בתרגול זה, בהדרגה תחושו נוכחות עמוקה יותר שעולה מאחורי התפישה המנטלית.
זוהי תודעת המשיח שמתקשרת עם המודעות הרוחנית שלכם. ההדרכה שעולה מתרגול הקשבה זה שונה באופן דרמטי מקבלת החלטות רגילה. היא תמיד אוהבת, תמיד בונה, תמיד שלווה. כשאתם לומדים להתייעץ עם חוכמה פנימית זו, לפני שאתם נוקטים פעולה, הבחירות שלכם מתיישרות עם תבונה פנימית גבוהה יותר שרואה מעבר למגבלות האנושיות שלכם.
התרגול המתמיר השני הוא - מדיטציה מהורהרת על הזהות הרוחנית
לאורך היום שלכם, במיוחד ברגעים מלחיצים או מאתגרים, הזכירו לעצמכם בשקט -
"אני לא גוף. אני לא מחשבות, אני לא רגשות. אני הנני תודעת המשיח - המופיעה כישות אינדיבידואלית דרכי. זה לא אישור חיובי או משאלת לב. זוהי הכרה בעובדה רוחנית.
כשאתם תקועים בפקק, במקום לכעוס על עיכובים, נצלו את הרגעים האלה כדי להרהר בזהותכם האמיתית.
כשאתם מתמודדים עם לחץ כלכלי במקום לחשב מגבלות, הכירו בשפע האינסופי שהוא מורשתכם הרוחנית.
כשאתם מתמודדים עם אנשים קשים, הביטו מעבר להתנהגותם האנושית אל הנוכחות האלוהית שהיא הטבע האמיתי שלכם מתחת לחזות החיצונית.
תרגול זה משנה בהדרגה את כל נקודת המבט שלכם מתגובה אנושית לתגובה רוחנית. הנסיבות החיצוניות לא השתנו, אך מערכת היחסים שלכם איתם משתנה לחלוטין.
אתם מפסיקים להיות קורבנות של תנאים ומתחילים להפגין שליטה באמצעות הכרה במה שאתם באמת.
מה שהופך את הפרקטיקות הללו לכל כך חזקות הוא הפשטות והנגישות שלהן. אינכם זקוקים לסביבות מיוחדות, ריטריטים יקרים או שנים של הכשרה. אתם יכולים להתחיל לשלב אותן בחיי היומיום שלכם באופן מיידי, וליצור כיסים קטנים של הכרה רוחנית לאורך היום שלכם.
הספקות והמכשולים הבלתי נמנעים שעולים בדרך זו של הכרה רוחנית
אולי האתגר הגדול ביותר שאנשים מתמודדים איתו כשהם נתקלים בהוראה רוחנית זו, הוא ספק מתמשך לגבי זהותם האלוהית. לאחר שנים, לפעמים עשרות שנים, של הזדהות עם מגבלות אנושיות, כאשר פתאום הכרה בעצמך כעצמיות אלוהית, התודעה יכולה להרגיש שזה בלתי אפשרי או אפילו יומרני. התנגדות זו מובנת לעומק ואנו ניגש אליה בחמלה עמוקה ובחוכמה מעשית.
ראשית נבין שספק אינו אויב, אלא הרגלים מנטליים ישנים שעדיין לא השלימו את האמת הרוחנית. תובנה זו לבדה מקלה על חלק ניכר מהתסכול שאנשים חווים כאשר ספקות מתעוררים במהלך מסעם הרוחני. כאשר אתה מוצא את עצמך מפקפק האם זהות רוחנית זו כנוכחות אלוהית באמת שלך או האם שינוי עמוק שכזה באמת אפשרי בחייך, אל תילחם בספקות אלה ואל תרגיש אשמה על כך שהם קיימים.
פשוט הכיר בהם כתגובה טבעית של השכל האנושי להתרחבות זאת מעבר לגבולות מוכרים. לאחר מכן, החזיר בעדינות את תשומת לבך להכרה בטבע הרוחני האמיתי שלך...
המפתח להתגברות על ספק הוא התמדה ללא כוח ומאמץ מנטלי. כמו מים השוחקים בהדרגה אבן, הכרה עקבית בתודעת המשיח, התודעה בסופו של דבר ממיסה דפוסי מגבלות ששלטו בחוויית חייך.... בימים מסוימים ההכרה מרגישה חזקה וברורה. בימים אחרים היא נראית רחוקה וקשה לגישה. שתי החוויות הן חלקים טבעיים מתהליך ההתעוררות.
מאחורי הקלעים של מסע זה נמצאת התגלות עמוקה. התודעה עצמה שנראית כאילו היא נאבקת בספק היא בעצמה ביטוי של נוכחות העצמי המשיחי שאתם מזהים בכם.... אז אפילו הספקות שלכם מוחזקים בתוך אהבה אינסופית. הבנה זו יוצרת מרחב לשינוי אמיתי ללא לחץ של השגת מושלמות רוחנית.
כשאתם ממשיכים בתרגול זה של ההכרה הגבוהה דרך מצבי תודעה צלולים ומצועפים כאחד, משהו יוצא דופן מתחיל לקרות. המאמץ הנדרש לכך פוחת. התזכורות לאמת הופכות לפחות נחוצות. בהדרגה, וכמעט באופן בלתי מורגש, תודעת המשיח הופכת לדרך הטבעית שלכם להיות ולא משהו שאתם צריכים לזכור לתרגל. זהו השינוי האולטימטיבי שקורה אצל תלמידים מסורים. הכרה רוחנית מתחילה לזרום באופן אוטומטי במצבים מאתגרים. אהבה צצה באופן טבעי בתוך מערכות יחסים קשות. שלום הופך למצב קבוע שלכם ולא משהו שאתם משיגים באמצעות מאמץ.
זה לא אומר שאתם לעולם לא מתמודדים עם קשיים או לעולם לא מרגישים רגשות אנושיים. זה אומר שאתם מנווטים את חוויות החיים מתוך יסוד בלתי מעורער של זהות רוחנית. בעיות עדיין מתעוררות בחוויה האנושית שלכם, אך הן כבר לא מאיימות על תחושת הרווחה הבסיסית שלכם כי אתם יודעים מי אתם באמת מבעד לכל מראה.
אתם הופכים למה שנכנה שקיפות עבור העצמי המשיחי. האישיות נשארת ייחודית, אך היא משמשת כחלון שדרכו אהבה, חוכמה ועוצמה אלוהיים יכולים לבטא את עצמם בתוך העולם. השפעות האדוות של התמרה זו נוגעות בכל מי שתפגשו, לעתים קרובות בדרכים שלא תבינו אף פעם .
אנשים חשים משהו שונה בנוכחות האלוהית שלכם, שלווה, בהירות, חמלה שמעבר להתייחסות אנושית רגילה. אתם לא מנסים להשפיע על אחרים או להפגין את הרוחניות שלכם. אתם פשוט אותנטים... אתם העצמי האמתי, הטבעי שחי מתוך הכרה בזהות הרוחנית האמיתית שלו.
חברים. אותנטיות זו מברכת באופן טבעי את כל מי שסביבנו. הבנה זו אינה רק תיאוריה רוחנית. היא דרך מעשית לחוויית שלווה, ריפוי וביטוי אלוהי גדולים יותר בחיי היומיום שלנו. כל פעולה פשוטה יוצרת אדוות של התעוררות מעבר למה שאנחנו יכולים לדמיין. המסע של הכרה אלוהית לא מסתיים כאן. אנחנו מעמיקים עוד יותר בחיים רוחניים מעשיים, זוכרים שאנחנו לא לבד בדרך זו של התעוררות לטבע האלוהי האמיתי שלנו.
ג'וזף מרפי, אחד המורים הרוחניים הגדולים ביותר של המאה העשרים, גילה סוד רוחני עוצמתי ועם זאת כל כך פשוט שרוב האנשים מבטלים אותו עוד לפני שניסו אותו
הסוד הזה לוקח רק כמה שניות לשנות לחלוטין את הנסיבות של החיים, לשנות דפוסי אנרגיה, לשכתב מצבים שנראים בלתי הפיכים לחלוטין.
חשבו על זה לרגע. בזמן שאתם מבזבזים שעות בדאגות, ימים של חשיבה מוגזמת ושבועות בניסיון לכפות תוצאות, הפתרון האמיתי תמיד היה במרחק של כאן ועכשיו. זה נשמע בלתי אפשרי, אבל זה קורה כי תודעת היקום לא מגיבה להסברים ארוכים. הכוח האינטליגנטי העצום הזה שיוצר גלקסיות ומחזיק אטומים יחד, מגיב למשהו הרבה יותר פשוט. לסמכות אלוהית.
זה קורה באותו אופן שאתה מזמין קפה ומצפה שהוא יגיע. באותו אופן שאתה לוחץ על מתג החשמל ומצפה שהאור יציף את החדר. אתה לא מתחנן לחשמל. אתה מצווה עליו דרך הפעלתו. וזו בדיוק האנרגיה שג'וזף מרפי לימד אותנו לחיות לפיה. זה כוחה של פקודה מדוברת.
המילים שלך אינן רק צלילים המרחפים באוויר. הם צווים רוחניים
קודים אלוהיים אלה המורים לכוחות בלתי נראים לארגן מחדש את המציאות עצמה. הבעיה היא שרובנו מדברים על אי-ודאות במסווה של תפילה לקבלת משהו. אנו מבקשים אור בעודנו מתארים את החושך בפירוט מלא ואז תוהים מדוע שום דבר לא משתנה. האמת פשוטה להפליא.
העולם שלנו מציית לטון הדיבור שלנו
אם הטון שלנו נושא פחד, היקום מהדהד לנו חזרה פחד. אבל אם הטון שלנו נושא אמונה וודאות, היקום מהדהד ניסים. זוהי ההכרה האוניברסלית שהנה בעלת מכלול האפשרויות שניתן להזמין דרכה. הסבר זה חותך את הספק. זה מעביר את הבלתי נראה לתוך הנגלה.
כעת, בואו נעמיק עוד יותר בנושא זה ונחשוף את מה שרוב המורים הרוחניים אף פעם לא מסבירים במלואו - היקום מגיב לרטט הסמכות שלנו באותו אופן שבו הטבע מגיב לחוקים שלו. כשאנו מפילים משהו, הוא נופל. לא בגלל שכוח המשיכה שוקל את בקשתנו, אלא בגלל שהוא מציית לעיקרון בלתי ניתן לשבירה.
אותה דינמיקה שולטת בכל היבט של חווית החיים שלנו, ויוצרת אמת נסתרת שמעטים מגלים אי פעם. הטרנספורמציה שלנו מתחילה ברגע שאנו מביננים שאנחנו לא קבצנים ביקום הזה. אנחנו המפקד של היקום. תודעה זאת הנה רוחנית וזה לא קשור לאגו או לשליטה אנושית.
זה קשור להיערכות עם הטבע האמיתי שלנו כישות אלוהית. כל מסורות החוכמה העתיקות בתרבויות שונות מצביעות על אותה התגלות. המילים שלנו כאדם רוחני מודע, מתפקדות כציוויים רוחניים. הביטוי הזה "ציוויים רוחניים". זה לא משאלות, לא תקוות, אלא צווי שמפעיל עוצמה שטמונה בנו ואנחנו בדרך לגלות אותה כמה שקיימת מראשית הזמן....
בטקסטים הרוחניים המקוריים, הכוח היוצר לא 'קיווה' להופעת האור. הוא הכריז את המילים "ויהי אור". זו לא הייתה הצעה או בקשה מנומסת. זו הייתה פקודה שיצאה ממקום של ודאות מוחלטת. ומתוך הוודאות הזו נולדו פלנטות וגלקסיות.
המילים של בני האדם נושאות את אותו פוטנציאל יצירתי. הם לא רק צלילים שמתפוגגים באוויר. הם שרטוטים אנרגטיים, קודים אלוהיים המורים לכוחות בלתי נראים לארגן מחדש את מארג המציאות שלך. שינוי החשיבה כאן הוא עמוק.
כשאנחנו מדברים, אנו לא מתארים את העולם שלנו. אנו יוצרים את זה
כאן המסע הופך למאתגר עבור רוב האנשים הלא מודעים לכך. הם לא יודעים איך לדבר בשפה הרוחנית הזו. למעשה, הם מצווים מתוך פחד במקום אמונה. הם מדברים על חוסר ודאות במסווה של תפילה. הם אומרים מילים כמו, "אני מקווה שזה יסתדר", או "אולי המצב ישתפר", או "אני מנסה להישאר חיובי".
אלה לא פקודות. בהיותו המראה המושלמת שהוא, היקום משקף את הספק הזה בחזרה. ההשפעה של חוסר ההתאמה הזו נמצאת בכל מקום בחיי בן האנוש. הקידום הזה להארה ממשיך לחמוק ממנו. מערכת היחסים שאף פעם לא ממש באה לידי ביטוי.
פריצת הדרך הפיננסית שתמיד נמצאת ממש מעבר לפינה אבל אף פעם לא מגיעה. אלה לא התרחשויות אקראיות או מזל רע. הם השתקפות מדויקת של הפקודות המילוליות שלנו. מאחורי הקלעים של המודעות המודעת שלנו.... כל מילה שאנו אומרים מניעה את החוק הרוחני....
כשאנו אומרים שזה קשה, אנו לא מתארים את המציאות שלנו. אנו גוזרים קשיים על קיומה.... כשאנו אומרים, "מעולם לא היה לי מספיק". אנו לא מדווחים על המצב הכספי שלנו. אנו מצווים על המחסור להימשך. ההחלטה לשנות את המילים שלנו היא ההחלטה לשנות את חיינו. זה כל כך פשוט וכל כך עמוק....
לא בגלל שחשיבה חיובית היא נחמדה, אלא בגלל שהיקום עצמו בנוי להגיב לסמכות הדיבור שלנו... האם אתם מוכנים להפוך את המילים שלכם לכוח ? זה המקום שבו רוב האנשים מפספסים את הפשטות העמוקה של החוק הרוחני.
היקום אינו מציית לרצונות שלנו, לתוכניותינו או אפילו לתפילותינו הנואשות ביותר. הוא מציית לטון הדיבור שלנו. הגילוי הזה משנה את המסע בעבודה הרוחנית ובנתינת שירות אלוהי. זה לא קשור למילים שנשתמש בהן. אלא קשור לחתימת הרטט שמאחורי המילים האלה.
תחשבו על זה ככה. כאשר הורה מדבר אל ילד בנימה של ודאות מוחלטת, הילד מגיב באופן אינסטינקטיבי לא בגלל מה שנאמר, אלא בגלל האופן שבו זה נאמר. עוצמת היקום פועלת בדיוק באותו אופן. עוצמה זאת מזהה את הטון האנרגטי שלך, ולא רק את התוכן המילולי שלך. כשיש בך נימה של אמונה וביטחון של מסטר, אפילו אם אתה מתבטא בביטויים הפשוטים ביותר, היא מייצרת את מה שרבים מכנים ניסים.
שינוי החשיבה הזה הוא המקום שבו מתחיל השינוי האמיתי... מדובר ביישור המצב הפנימי שלך עם הביטוי החיצוני שלך. כאן "המילה שלך היא השרביט שלך". זהו תיאור של מכניות רוחנית ממשית שחותכת בלבול, או ספק ומעבירה את הבלתי נראה להגשמה.
האמת הנסתרת שממתינה לאלה שמוכנים לתבוע את סמכותם הרוחנית
תארו לעצמכם את התרחיש הזה - כאוס מקיף אתכם. חשבונות נערמים על שולחן המטבח שלכם. מערכת יחסים חשובה מאוד מתפרקת. הבריאות שלכם מראה סימנים מדאיגים. המוח שלכם רץ עם תרחישי המקרה הגרוע ביותר. כל אינסטינקט בגופכם זועק להיכנס לפאניקה, לדאוג, לחפש בקדחתנות אחר פתרונות...
אבל באותו רגע בדיוק, אתם עושים משהו בלתי צפוי לחלוטין. משהו ששובר את הדפוס לחלוטין. אתם עומדים לרגע במקום ונרגעים. אתם לוקחים נשימה עמוקה ובשכנוע בלתי מעורער, כזה שלא צריך לצעוק כי אתה יודע שזה יישמע. אתה אומר את הציווי - "שלום, היה בשקט".... שלוש מילים אלה נושאות עוצמה אינסופית....
זה לא לחש דתי או כישוף. זו פקודה שיצאה ממרכז הווייתך אל היקום הפנימי שלך. בתוך זה אתה מחזיר לעצמך את הסמכות שתמיד הייתה שלך כאדם רוחני שמכיר את עוצמת זהותו האמתית. זו ההשפעה שלה שהמהדהדת בחדרי הבריאה. כשאתה מוציא את הפקודה הזו, אתה לא מבקש מכאוס לעצור. אתה לא מקווה שהמצב ישתפר. אתה לא מנסה לשכנע את עצמך שהכל יהיה בסדר.
אתה מדבר ישירות אל הכוחות הבלתי נראים ששולטים במציאות
אתה עושה את זה ממקום של ודאות מוחלטת. המדע של גישה זו משתרע מעבר לרק חשיבה חיובית. מדובר בחיווט נוירולוגי מחדש, יישור אנרגטי והפעלה של מה שפיזיקאים קוונטיים מכירים כיום כאפקט הצופה, שבו התודעה עצמה משפיעה על התוצאות ברמה התת-אטומית.
בתודעה של מסטר אלוהי לא נדרשות תפילות מפורטות, לא טקסים מורכבים, לא משא ומתן עם איתני הטבע, רק ציווי ישיר שנאמר בוודאות מוחלטת של זהות אלוהית. ומיד, פוסקת כל הפרעה ונהיה שקט.
זו הזדמנות להתגלות אלוהית. המסטר הראה לתלמידיו שעוצמת היקום מזהה ומגיבה לסמכות הנאמרת מתוך היערכות מודעת, ולא מתוך ייאוש. לא מתוך פחד, ואפילו לא מתוך תקווה, רק מתוך היערכות פנימית.
זה אותו מצב של ידיעה פנימית שמתעלה מעל ראיות נסיבתיות. התובנה המרכזית שמשנה את כל הגישה לאתגרים היא, שהמסטר לא דיבר אל הפרעה שקורית. הוא מדבר דרכה. הבחנה זו מחוללת מהפכה בהבנת הציווי הרוחני.
רוב האנשים מתמודדים עם הבעיות שלהם ישירות, ומנסים להכריח אותם להיכנע באמצעות כוח רצון או מניפולציה. הם מדברים על המאבקים הכלכליים שלהם, בעיות הבריאות שלהם, הקונפליקטים במערכות היחסים שלהם. הם מנסים לשכנע שלבעיות שלהם יש כוח. זה מציב אותם בניגוד לנסיבות שלהם ולא בסמכות עליהם.
מאחורי הקלעים של הדרמה הקוסמית הזו עומדת אמת בסיסית. הדיבור על הבעיות שלך מעצים אותן. הדיבור דרכן עם הכרת הזהות האלוהית מפחית אותן... ג'וזף מרפי תיאר את העיקרון הזה יפה כשכתב, "לעולם אל תנסה לכפות מצב. אמור את המילה של הציווי ואז אל תתנגד". חוסר ההתנגדות הוא המרכיב הסודי במתכון להגשמה.
כאשר אנשים מנסים לכפות תוצאות שיתרחשו, הם יוצרים חסימת מתח בשדה האנרגטי שלהם. הם מאותתים לתודעת היקום שהם לא באמת מאמינים בכוח הפיקוד שלהם. אז הם עוזרים לזה עם מאמץ ומתח. אבל כשאתה פשוט אומר את המילה של הציווי ואז משחרר אותה, כשאתה מוציא את הפקודה שלך מהגרון, אתה נח בשקט בוודאות של ההגשמה שלה, ואתה יוצר מרחב לתזמור אלוהי.
אתה מאפשר למכניקה הבלתי נראית של הבריאה לארגן מחדש את הנסיבות ללא התערבותך. חשבו על החוכמה העמוקה שיש בגישה זו. כל סערה או דרמה שמתרחשת לא נרגעת על ידי הסבר או משא ומתן. היא נרגעת על ידי סמכות אלוהית שיש באדם רוחני מודע.
המסע לעבר מאסטריות אינו עוסק ברכישת טכניקות רוחניות. מדובר בגילום של וודאות רוחנית. אנשים בעלי אישיות חזקה ביותר לא מרימים את קולם בצעקה - יש לכך סיבה. עוצמה אמיתית אינה זקוקה לכוח חיצוני. היא זקוקה לתיאום נכון איתה.
בואו נראה כיצד ליישם את העיקרון הזה במצבים, בעולם האמיתי
כשאנשים מתמודדים עם משבר כלכלי, בריאותי או רגשי מטלטל, האינסטינקט הראשון שלהם הוא לדבר מתוך פאניקה וזה כמעט אוטומטי... כאשר הם רואים את החשבונות מצטברים, הם אומרים, "אני פושט רגל".... כשהם מתמודדים עם אבחנה מאתגרת של הנשמה, הם אומרים, "זה קשה מדי". כשרגשות מציפים אותם, הם אומרים, "אני לא יכול להתמודד עם זה יותר".
אבל הצהרות אלה אינן רק תיאורים למצבם. הן פקודות שניתנו לתודעת היקום. הן תוכניות-אב שעוצמת הבריאה חייבת לעקוב אחריהן. השינוי מתחיל כשאנו קוטעים את הדפוס האוטומטי הזה ומקבלים החלטה מודעת לדבר אחרת. לא מהמקום שבו אנו נמצאים, אלא מהמקום שבו אנו מתכוונים להיות באמת !
במקום לומר, "אני פושט רגל", עצרו, התמקדו וצוו, "שפע אלוהי זורם אליי עכשיו"!
במקום לומר, "זה קשה מדי", הכריזו על שלום ושקט ואמרו: "כוח אלוהי תומך בי" !
במקום לומר שאני לא יכול להתמודד עם המצב הזה - אמרו בסמכות רגועה : "סדר אלוהי ישנו כעת בהכרתי ובענייניי."
גאונותה של גישה זו אינה רק פסיכולוגית. היא בעלת רטט שתואם לנאמר. כל פקודה נושאת תדר ספציפי שאומר לבריאה כיצד לארגן את עצמה מחדש. זהו המנגנון הנסתר מאחורי התגלמות שמעטים באמת מבינים. היקום לא באמת שומע את דבריכם. הוא תופש את התדר שלכם. המילים הן פשוט כלי הרכב הנושאים את חתימת התדר שלכם.
חשבו על זה כך. כשאתם מדברים, אתם לא רק משמיעים צלילים עם מיתרי הקול שלכם. אתם משדרים אותות אלקטרומגנטיים שמקיימים אינטראקציה עם השדה הקוונטי סביבכם. הפיזיקה המודרנית אישרה את מה שמסורות חוכמה עתיקות לימדו במשך אלפי שנים. שכל דבר ברמה הבסיסית ביותר שלו הוא אנרגיה הרוטטת בתדרים שונים.
התודעה שלכם עצמה היא תחנת שידור. המחשבות והרגשות שלכם יוצרים תדרים ספציפיים והמילים שלכם מגבירות ומכוונות את התדרים האלה לעולם. כאשר המצב הפנימי שלכם מתיישר עם הפקודה המדוברת שלכם, אתם יוצרים אות קוהרנטי שהיקום לא יכול שלא להגיב אליו. זו הסיבה שאותנטיות חשובה יותר מטכניקה בתרגול רוחני.
המרכיב הסודי בפקודה בת כמה שניות הוא תחושת 'ודאות' לנאמר. כאשר התדר שלכם נושא ודאות של זהותכם האלוהית, ויש בה את הידיעה הבלתי מעורערת הזו, שמעבר לראיות נסיבתיות, אפילו הכאוס חייב להשתחוות לה. זו לא חשיבה קסומה. זוהי טכנולוגיה רוחנית הפועלת על פי חוקים אוניברסליים מדויקים.
ג'וזף מרפי הבין את העיקרון הזה לעומק. הוא לימד שכאשר אתה מדבר בוודאות כזאת, אתה לא מנבא את העתיד. אתה יוצר אותו. אתה לא מתאר את מה שיכול להיות. אתה גוזר על מה שחייב להיות. מהפכת החשיבה הזו משנה הכל באופן שבו אתה מנוהל עם אתגרים. מאחורי הקלעים של כל נס יש פשוט מישהו שהבין את העיקרון הזה ויישם אותו בעקביות.
ריפוי, פריצת הדרך כלכלית, שיקום מערכת יחסים שנראית בלתי אפשרית לתיקון, כולם עוקבים אחר אותו דפוס. מישהו ודאי דיבר מתוך יישור עם היקום ולא מתוך נסיבות. מישהו נתן פקודות שנשאו את תדר הוודאות ולא את תדר הפחד.
המסע לשליטה על הרטט כרוך בלמידה לנטר ולהתאים את התדר שלכם לפני שאתם מדברים. אחת ההתנגדויות הנפוצות ביותר בלימוד העיקרון הזה היא, "אבל זה פשוט מדי. זה לא יכול לעבוד". אנשים מצפים ששינוי רוחני יהיה מסובך, שידרוש טקסים מורכבים, שנים של לימוד או פרקטיקות מורכבות. אבל ציפייה זו חושפת למעשה אי הבנה בסיסית לגבי אופן הפעלת הכוח האלוהי.
היקום מתפקד במושלמות לפי חוק התיאום האלוהי. זה קשור לסמכות רוחנית
אל תבלבלו בין פשטות לחולשה. למעשה, הכוחות החזקים ביותר שקיימים פועלים בפשטות אלגנטית. הבריאה עצמה, על פי חוכמה עתיקה, החלה בציווי הקצר, "יהי אור". אלה מילים שהציתו גלקסיות. מילים שהניעו את כל הריקוד הקוסמי שאנו צופים בו כיום.
כוח אלוהי אינו דורש הסברים ארוכים או טכניקות מורכבות. הוא דורש ודאות. מילה אחת שנאמרה בביטחון מוחלט נושאת כוח יצירתי רב יותר מאלף מילים שנאמרות בספק. עיקרון זה פועל בכל רחבי הטבע. את חוקי הפיזיקה הבסיסיים ביותר ניתן לבטא במשוואות פשוטות. פשטות אינה היעדר כוח. זה העידון שלו.
ג'וזף מרפי תפש זאת יפה כשכתב, "אני לא מגביל את האל בכך שאני רואה מגבלה בעצמי". אמירה עמוקה זו חושפת את המחסום האמיתי להגשמה - שהוא נוכחות של מגבלה בתודעה. כשאתה מאמין שמורכבות היא הכרחית, אתה למעשה יוצר התנגדות לזרימה טבעית של התגלמות אנרגיה.
תובנה זו פותחת את הדלת להבנה עמוקה יותר של מכניקה רוחנית. התנגדות מעכבת פקודה וספק משבש את הזרימה האלוהית. בכל פעם שאנו מפקפקים אם הפקודה שלנו בת כמה השניות מספיקה, אנו יוצרים מערבולת בשדה האנרגיה. אנו שולחים אותות מעורבים ליקום, אומרים דבר אחד עם המילים שלנו, אבל אחר עם הספק שלנו.
תוכנית הטרנספורמציה מתבהרת כשאנו מבינים שדיבור מתוך פחד מפזר אנרגיה, בעוד שדיבור מתוך אמונה מאחד אותה. אנרגיה שמפוזרת, מתפזרת לכיוונים מרובים, ויוצרת קונפליקט ובלבול בהתגלויות שלה. אנרגיה מאוחדת זורמת בזרם אחד עוצמתי, ויוצרת קוהרנטיות ומומנטום.
כאשר אנרגיה מתאחדת באמצעות פקודה מיושרת אליה, ניסים מאיצים באופן טבעי ועוצמתי. זה לא על-טבעי. זה טבעי. זה מה שקורה כשאנו מסירים את המחסומים המלאכותיים בין הכוונה שלנו לבין ההתגלמות שלה.
הגילוי שמשנה הכל במסע שלנו הוא ההכרה שהיקום לא מונע מאתנו דבר. הוא פשוט מחכה לאותות ברורים ומותאמים לו. עיקרון זה עובד ללא קשר לרקע, להשכלה או לנסיבות שלנו. זה לא דורש כישרונות מיוחדים או מתנות רוחניות. זה דורש רק את הנכונות ליישר קו בין המצב הפנימי שלנו להצהרה החיצונית שלנו.
עלינו לדבר כאילו מה שאנו רוצים כבר הושג. לפקד מנקודת המבט של האלוהות שיוצר דרכנו, ולא של התפישה שאנו חווים כבני אנוש. ההחלטה לאמץ את הלך הרוח הזה פותחת דלתות שרוב האנשים אפילו לא שמים לב אליה. זה הופך רגעים רגילים להזדמנויות.
כעת נעמיק עוד יותר בנושא הזה, ונחקור מה קורה אחרי שאנו נותנים את הפקודה שלנו
כאן רוב מחפשי הרוח מועדים, וזו האמת הנסתרת שמפרידה בין אלה שרק מתרגלים עקרונות רוחניים לבין אלה שמגלמים אותם בפועל. כאשר קשת משחרר חץ, מה הוא עושה הלאה? הוא לא רודף אחריו. הוא לא תופס אותו באמצע המעוף כדי לבדוק אם הוא עף בכיוון הנכון. הוא סומך על חוקי הפיזיקה ועל המיומנות שלו.
אותו עיקרון חל על הפקודות הרוחניות שלנו. לאחר מתן פקודה, עלינו לשחרר אותה לחלוטין כמו חץ ולהתנגד לדחף לרדוף אחריה. כאן מתחילה העבודה הפנימית האמיתית. הזרז לשינוי אינו רק באמירת מילים חזקות. אלא זה במה שאתה עושה אחרי שאתה אומר אותן. רוב האנשים מחבלים בביטויים שלהם באמצעות סתירה אנרגטית.
הם מצווים על ריפוי, ואז מיד חוקרים תסמינים נוספים. הם מצווים על שפע כלכלי, ואז גוללים בחשבונות הבנק שלהם בדאגה. הם מצווים על שלווה במערכת יחסים, ואז מתאמנים על קונפליקטים מהעבר בתודעתם. כל אחת מהפעולות הללו שולחת מסר סותר ליקום.
זה כמו לשתול זרע ואז לחפור שם כל כמה שעות כדי לבדוק אם הוא גדל. עצם פעולת הבדיקה משבשת את התהליך הטבעי של הביטוי. המסע לשליטה כרוך בלמידת תגובה חדשה - דבר אותה, שחרר אותה ונוח. מנוחה זו אינה ויתור פסיבי. זוהי אמונה אקטיבית. זוהי החלטה חזקה להתיישר עם התוצאה במקום להתעסק אובססיבית בתהליך.
זוהי הכרה עמוקה בכך שתפקידך בבימוי המציאות הוא הצהרה, לא מניפולציה. תפקידך הוא לקבוע את היעד, ולא לחתור בסירה. היקום מטפל ב"איך" כשאתה ברור לגבי "מה". הגילוי שמשנה את ההבנה של החוק הרוחני הוא שהוודאות עצמה היא ראיה.
בעולם האנושי, אנו מאמינים שראיות יוצרות ודאות. אנו חושבים שעלינו לראות תוצאות לפני שנוכל להאמין בהן. אבל בחוק האלוהי, הקשר הזה הפוך. ודאות יוצרת ראיות. הידיעה הבלתי מעורערת של העצמי המודע, למעשה מושכת את ההתגלמות אליך דרך תהודה.
אמונה אמיתית מבטלת את הצורך בתחנונים וניתוח, ומחליפה אותם בידיעה רגועה ויציבה. כשאתה באמת מאמין במשהו, אתה לא צריך לשכנע את עצמך או אחרים. אתה לא צריך הרגעה מתמדת. אתה פשוט יודע. וידיעה זו מקרינה ממך תדר מוחשי, שהיקום מגיב אליו.
כשאתה אומר שלום, היה שקט, אמור זאת פעם אחת בביטחון מלא. אל תחזור על כך בחרדה, בתקווה שזה יעבוד. אמור זאת מאותו מקום סמכות מרוכז בתוכך. הרגש את הרוח מתיישרת עם המילים כשאתה מדבר אותן. שים לב שהכתפיים שלך נופלות, הנשימה שלך מואטת, כל הווייתך מתמקמת בוודאות של הפקודה שלך.
גישה זו לצווי רוחני מפעילה את מה שפיזיקאים קוונטיים מכנים 'אפקט הצופה', שבו התודעה עצמה משפיעה על התנהגות האנרגיה ברמה התת-אטומית. הוודאות שלך לא רק מרגישה שונה. היא למעשה יוצרת אפשרויות שונות בשדה הפוטנציאל הסובב אותך.
מה קורה כשאנו שולטים בהתאמה הזו בין המצב הפנימי שלך לפקודה המדוברת?
כאן מתחילות להופיע הראיות הנראות לעין במציאות החיצונית שלנו. כאשר המילים שלנו רוטטות בתדר-הבריאה, לעולם סביבנו אין ברירה אלא לארגן את עצמו מחדש בהתאם. זה לא על-טבעי. החוק הטבעי פועל בדיוק כפי שתוכנן.
ייתכן שנבחין בכך תחילה כשינויים עדינים באווירה. כבדות שמתפוגגת לפתע. מתח במערכות יחסים מתחיל להתמוסס ללא הסבר. ואז מגיעים הביטויים המוחשיים. חדשות טובות בלתי צפויות מגיעות ממקורות שלא שקלנו אפילו. כסף מופיע דרך ערוצים שלא ציפינו להם. הזדמנויות ניכרות שלא היו גלויות קודם לכן.
הגילוי כאן הוא שתמורות אלה קורות לא בגלל שאילצת אותן באמצעות כוח רצון או מניפולציה, אלא בגלל שפקדת עליהן באמצעות ציווי מתואם לחוקי היקום. ההבחנה היא קריטית להבנה - שהפעלת כוח, יוצרת התנגדות. שפקודה מודעת - יוצרת תהודה חוזרת. כוח, מנקז אנרגיה. פקודה, מתעלת אותה. כוח פועל מתוך תפישת הפרדה. פיקוד אלוהי פועל מתוך אחדות.
כדאי תמיד לנסות ולומר, "שפע אלוהי זורם אליי עכשיו" ! ולומר זאת עם שכנוע אמיתי במקום תקווה נואשת,
השינוי לטובה לא קורה בנסיבות. זה קורה ביחס שלנו לבריאה עצמה. לעבור מלהתחנן לשינוי, לפקודה סמכותית של הרוח הפנימית. זה מביא אותנו לתובנה עמוקה לגבי ציוויים. כוחם אינו טמון במילות קסם, אלא בכיוונון רטט.
חשבו על זה כמו לכוון כלי נגינה. כינור לא מכוון יכול לנגן את התווים הנכונים אך עדיין להפיק צליל צורם... באופן דומה, אנו יכולים לומר את המילים הנכונות אך עדיין ליצור דיסוננס אם המצב הפנימי שלנו אינו מתואם איתן. המסע לשליטה כרוך בכוונון הרטט הפנימי שלנו. כך המילים שלנו נושאות באופן טבעי את משקל האמת.
יישור זה יוצר קוהרנטיות בין התודעה שלנו לביטוי שלנו. כשאנו מדברים ממצב מכוון זה, המילים שלנו הופכות לכלי לכוח יצירתי ולא לביטויים ריקים. ג'וזף מרפי הבין זאת כשהוא לימד את האמת שאומרת " "מילה - ברגע שנאמרה, היא לא יכולה לחזור לריק." היא חייבת להתבטא במציאות. זו לא משאלת לב. זוהי פיזיקה רוחנית.
כשם שחוקים פיזיקליים פועלים ללא יוצא מן הכלל בעולם החומרי, חוקים רוחניים פועלים בדיוק מושלם בתחום התודעה והמימוש. ההצהרה שלכם הופכת לתוכנית-אב שעוצמת היקום חייבת למלא, לא מאילוץ שיש לעשות זאת, אלא משום שתודעת היקום נועדה לעשות זאת.
האינטליגנציה היצירתית שמאחורי כל הדברים מזהה אמת כאשר היא נאמרת בהתאמה, והיא מגיבה על ידי סידור מחדש של נסיבות, או מערכות יחסים ומשאבים כדי להתאים לאמת זו. כך אתם מתחילים לחוש את הפשטות העמוקה של גישה זו לשינוי מהותי, יישור ותיאום תודעה ורטט הוא הכלל.
כעת, בואו נעמיק עוד יותר בנושא הזה ונחקור מה אולי ההיבט שהכי מתעלמים ממנו של ציווי קצר ומתואם. מה קורה בדממה שבאה לאחר מכן ? זהו הטריטוריה הרוחנית שאליה מעטים מוכנים להעז.
ובכל זאת, זה המקום שבו מתרחש השינוי האמיתי. כשמתמודדים עם מצבים שנראים בלתי הפיכים, האבחנה שמפחידה, המשבר הכלכלי שמאיים על כל מה שנבנה, התמוטטות מערכת היחסים שנראית בלתי ניתנת לתיקון, יש רצף קדוש שמתחיל לעבוד עם החוק הרוחני.
ראשית, אנו ממקדים את עצמנו, מוצאים את נקודת השקט הזו שבפנים, אשר עולה על השפעת כל הנסיבות. לאחר מכן, אנו שואפים עמוקות, שואבים פנימה את כוח החיים האלוהי. ולבסוף, מדברים בסמכות שקטה.
אנו דוממים. אבל מה שיבוא אחר כך חשוב באותה מידה. אנו נותנים למילים האלה אותן נאמר להדהד באווירה סביב. לא ממהרים למלא את החלל במילים נוספות או בפעולה מיידית, מאפשרים לדממה לבוא בעקבות ההצהרה שלנו.
דממה זו אינה ריקה או פסיבית. היא מלאה בפוטנציאל יצירתי.... הכרת היקום, זהו שדה קוונטי שמארגן את עצמו מחדש בתגובה לצו שלנו. רוב האנשים מפספסים את הצעד המכריע הזה בתרגול הרוחני שלהם. הם אומרים את הצהרותיהם או תפילותיהם ואז מיד עוברים למשהו אחר, מבלי לאפשר לשקט שבעקבותיו לעשות את פעולתו הטרנספורמטיבית.
זה כמו משחק - לזרוע זרע ואז מיד להציף אותו במים, ואז האדם תוהה מדוע הוא לא גדל. כל זרע זקוק קודם למרחב. כל הצהרה זקוקה לשקט. יש חוכמה עמוקה באמרה העתיקה ששתיקה היא האדמה שבה צומחים ניסים. בשקט הזה, אתם מפגינים את אמונכם בתהליך.
אתם מראים ליקום שאתם לא צריכים לשלוט בכל היבט של ההתגלמות. נתתם את הפקודה שלכם, ועכשיו אתם מאפשרים לאינטליגנציה האלוהית ליישם אותה בדרכים הרבה מעבר למה שהפרספקטיבה המוגבלת שלכם יכולה לתזמר.
גילוי זה מתחבר ישירות למה שלימד ג'וזף מרפי על מכניקה רוחנית. הוא הסביר שאמירת המילה - מפעילה חוק רוחני, ויצרה תוכנית-אב שיש למלא. למרות שהתוצאות עשויות לא להופיע מיד בעולם הנראה של בני אנוש, החוק לעולם לא נכשל בפעולתו.
הוא פועל מאחורי הקלעים בממדים מעבר לתפישה הנוכחית של בני האדם. הפקודה הקצרה יוזמת סידור מחדש בלתי נראה של אנרגיה, נסיבות ואפשרויות. חשבו על זה כגלגלי שיניים קוסמיים שמסתובבים, דלתות שמתיישרות ומעכבות התמוססות עד שהמציאות הפיזית שלכם תגיע להצהרה הרוחנית שלכם.
תהליך זה פועל בדיוק מתמטי, בהתאם לעקרונות אוניברסליים המתעלים על רגשות זמניים או אמונות משתנות. ג'וזף אומר :
"הייתי עד לכך אינספור פעמים במסע שלי ובחייהם של אלו שעבדתי איתם. מישהו מוציא פקודה לריפוי. ולמרות שהתסמינים נמשכים לזמן מה, מתחילים להתרחש שינויים עדינים ברמות התאיות. מישהו מצהיר על שפע כלכלי, ובעוד שחשבון הבנק שלו מראה את חוסר איזון בתחילה, הזדמנויות בלתי צפויות מתחילות להסתדר ממש מעבר לאופק הנראה לעין. המסע מהצהרה לביטוי אינו עניין של זמן ארצי. מדובר בתיאום קוסמי.
חלק מהביטויים שנאמרים מופיעים באופן מיידי מכיוון שאין התנגדות בתודעה. אחרים צצים בהדרגה כאשר ההתנגדות מתמוססת. החוק עצמו לעולם אינו משתנה. רק הקשר שלנו אליו משתנה. ישנה התגלות יוצאת דופן ששינתה את כל נקודת המבט שלי על סמכות רוחנית. הכוח האלוהי שאנחנו דנים בו אינו כוח עתיק שפג-תוקפו לפני מאות שנים.
הוא אינו נעול בטקסטים היסטוריים או מוגבל לאנשים מיוחדים מהעבר. אותה פקודה שבאה ממסטר אלוהי שבאופן ממשי מניעה ים, מרפאה גוף ומכפילה נסים, מחכה לקולכם שיפעיל אותה. הבנה זו משנה לחלוטין את מערכת היחסים שלכם עם תרגול רוחני.
אתם לא מנסים להחיות משהו עתיק. אתם מתחברים למשהו נצחי וקבוע - כוח אלוהי שמעולם לא פג תוקפו. הוא רק חיכה להפעלה שלכם באמצעות פקודה מדוברת. זו אינה מטאפורה פואטית. זוהי טכנולוגיה רוחנית הפועלת בדיוק עקבי בכל התקופות והתרבויות.
חשבו על המשמעות של זה עבור האתגרים הנוכחיים שלכם. אותו כוח יצירתי שמתזמר אירועים קוסמיים זמין לארגון מחדש של השפע שלכם, לרפא את גופכם או לשקם את מערכות היחסים שלכם. הוא לא פחת בכוחו או בזמינותו. הוא פשוט מחכה שתדברו איתו בסמכות רוחנית שהוא מכיר כסמכות אלוהית. כאשר קולכם נושא את תדר הוודאות, אתם נכנסים לסמכותכם הרוחנית, דרך יישור קו קוסמי.
גילוי זה מוביל אותנו להיבט קריטי נוסף של הפקודה הנאמרת. איכות ההמתנה שלנו לאחר דיבור, כאשר הקול שליו ושקט, האופן שבו נמתין, זה קובע כמה מהר מתרחשת התגשמות. רוב האנשים ממתינים עם חרדה, בודקים כל הזמן ראיות, תוהים אם הפקודה שלהם עבדה. המתנה חרדתית זו למעשה מכניסה התנגדות לתהליך ההתגשמות.
מסטרים אמיתיים ממתינים בשלוה מתוך עמדה של אמון, לא עם מתח. הם מבינים שאמונה אמיתית לא רודפת אחרי ראיות. היא יוצרת אותן. ההבדל הוא עדין אך עמוק. המתנה למימוש מתוך חרדה אומרת, "אני אאמין לזה רק כאשר אראה את זה". המתנה מתוך אמון אומרת, "אני אראה את זה כי אני מאמין בזה". היפוך זה של הגישה המקובלת למציאות הוא שינוי החשיבה שמאיץ את הטרנספורמציה.
תפקידך לאחר מתן הפקודה אינו לנטר את הגלים, אלא להישאר מרוכז בזמן שהם מרגיעים את עצמם. המתנה ממוקדת זו אינה פסיבית. היא פתוחה עם עוצמה. היא יוצרת מרחב לאינטליגנציה אלוהית לפעול בדרכים שהפרספקטיבה המוגבלת שלנו לא יכלה לתזמר. היא מאפשרת סינכרוניות וצירופי מקרים שמביאים את ההתגשמות של זה דרך ערוצים בלתי צפויים.
ג'וזף אומר :
צפיתי בדפוס מרתק אצל אלו ששולטים בעיקרון הזה. הם מפתחים את מה שאני מכנה סיבולת התגשמות.... היכולת להישאר מיושרים עם ההצהרה שלהם ללא קשר לתופעות זמניות. הם לא רוכבים על רכבת ההרים הרגשית של ראיות חיצוניות. הם מעגנים את עצמם בוודאות של החוק הרוחני, בעוד המציאות הפיזית משיגה את תדר פקודתם.
מסע זה לעבר שליטה רוחנית, כרוך בפיתוח מערכת יחסים חדשה עם הזמן עצמו. כאשר אתם באמת מבינים כיצד החוק הרוחני פועל, אתם מזהים שההתגלות בעולם התופעות אינה כבולה לציר זמן רגילי. חוק היקום פועל לפי יישור ותיאום אתו, לא לפי זמן. הגילוי שלכם מגיע לא כאשר עבר מספיק זמן, אלא כאשר ההתנגדות של ההגיון נמסה ואיננה.
בנושא הזה כדאי לחשוף מימד נוסף של הצווי המודע שמעטים המורים הרוחניים שדנים בו - וזה תפקיד 'הכרת התודה' בתהליך ההתגלות והמימוש
ג'וזף מרפי כתב משהו עמוק שאומר שדיבור המילה והכרת תודה על השלמתה יוצרים את הבלתי נראה שמתבטא במהרה באופן גלוי. תובנה זו חושפת את האופי האלכימי של 'הכרת התודה'. זה לא רק רגש נעים או תגובה מנומסת לקבלה של משהו. הכרת תודה משמשת כחותם רוחני על הפקודה שלכם.
החתימה האנרגטית שלכם מאשרת צו אלוהי כצו שלם, כאשר אתם מודים עוד לפני שמופיעות ראיות פיזיות, אתם מפגינים שליטה בקשר המקובל בין סיבה ותוצאה. חשבו על זה כחתימה על מסמך שהופך הסדר משפטי לרשמי. ללא חתימתכם, המסמך נשאר בתהליך. עם חתימתכם, הוא הופך למחייב.
'הכרת תודה' מתפקדת באותו אופן בעולם הרוחני. היא אומרת ליקום, אני מזהה זאת כמושלם בעולם הבלתי נראה, ואני מכיר בביטוי הבלתי נמנע שלו בעולם הנראה לעין. פרספקטיבה זו משנה לחלוטין את מערכת היחסים שלכם עם הזמן.
רוב האנשים מאמינים שהביטוי עוקב אחר רצף מסוים. קודם אתם שואלים, אחר כך אתם מחכים, אחר כך זה מופיע, ולבסוף אתם מודים.אבל עם 'העיקרון' הזה הופכים את הסדר הזה. אתם מודים מיד כאילו זה כבר נעשה. ואז אתם צופים בזה מופיע.
היפוך זה הוא מהפכני מבחינה אנרגטית. הכרת תודה לפני הביטוי מדגימה את הבנתכם שבריאה תמיד מתרחשת תחילה בתודעה לפני שהיא מופיעה בנסיבות. אתם מכירים באמת המטאפיזית שאומרת שמה שהצהרתם עליו כבר קיים בעולם הפוטנציאלי ופשוט עובר לצורה באמצעות הפקודה המתואמת שלכם.
בגילום העיקרון של תפישה כזאת באופן עקבי, משהו יוצא דופן מתחיל לקרות
אתם עוברים טרנספורמציה מוחלטת באופן שבו אתם נעים בעולם. הטון שלכם משתנה. לא עוד תחנונים או תקווה, אלא הכרזה בוודאות שקטה. ההליכה שלכם משתנה. לא עוד כבדים מדאגה, אלא קלים בידיעה. כל הווייתכם עוברת מתגובה לבריאה או יצירה.
אתם הופכים למה שג'וזף מרפי כינה 'מפקד אלוהי'. מישהו שמבין את הקשר שלו עם כוחות אוניברסליים ומשתמש בהבנה זו כדי לכוון תנאים במקום להיות קורבן שלהם - זה לא עניין של שליטה באחרים או מניפולציה של תוצאות. זה עניין של התיישרות עם הסדר האלוהי, והאדם מאפשר לסדר הזה להתבטא דרך התודעה שלו ולתוך הנסיבות שלו.
מסע הטרנספורמציה הזה אינו רק על השגת דברים. זה עניין של להפוך למישהו שמושך את הדברים האלה באופן טבעי דרך תהודה מתואמת של עצמי מודע. רוב האנשים מתמקדים אך ורק בשינוי-תנאים מבלי לשנות את התודעה. אבל מפקדים אלוהיים מבינים שתודעה תמיד קודמת לתנאים.
הם עובדים תחילה על היישור הפנימי שלהם, בידיעה שארגון מחדש חיצוני חייב לבוא בעקבותיו. שינוי זה בזהות הוא אולי ההיבט העמוק ביותר של שליטה בציווי פקודה ליקום. אתם מפסיקים לראות את עצמכם כדמות חסרת אונים המונעת על ידי נסיבות שאינן בשליטתכם. אתם מזהים את עצמכם כסמכות רוחנית שמילה מתואמת שלה מפעילה כוחות אוניברסליים. הכרה זו אינה נובעת מאגו. היא נובעת מהבנת טבעכם האמיתי והקשר שלכם עם האינטליגנציה האלוהית.
כעת, נעמיק עוד יותר בנושא הזה ונחקור כיצד ליישם את פקודת הציווי בחיי היומיום
בעוד שלעתים קרובות אנו חושבים על עקרונות רוחניים ככלים למשברים גדולים, השליטה האמיתית מגיעה דרך תרגול יומיומי עקבי בתגובה לסערות קטנות יותר של החיים. חשבו על מה שאתם מתמודדים איתו בכל יום - אולי מחשבות שליליות שמעיבות על הבוקר שלכם, עיכובים בלתי צפויים המאיימים על לוח הזמנים שלכם, חשבונות שמופיעים בתיבת הדואר שלכם, מילים מדאיגות מעמית או אדם אהוב. כל אחד מהרגעים הללו מייצג הזדמנות לתרגל פקודה מודעת ולא תגובה. הם אינם מכשולים למסע הרוחני שלכם. הם המסע עצמו.
כאשר חרדה לוחשת ספק, אל תעסקו בנרטיב הפחד. במקום זאת, התמקדו ברוגע והיו ברוגע, בתודעת "שלום". היו בשקט. כאשר התודעה שלכם רצה עם אלף משימות שלא הושלמו, עצרו והכריזו, "סדר אלוהי שולט בהכרתי".
כאשר מופיעה הוצאה בלתי צפויה, ציינו בסמכות שקטה, "האספקה שלי קבועה, בלתי נגמרת, ומגיעה ממקור אינסופי בתוך הווייתי". יישומים יומיומיים אלה בונים זיכרון שרירים רוחני
. היכולת להגיב מתוך יישור ולא מתגובה הופכת טבעית יותר ויותר. כשם שפסנתרן לא צריך לחשוב באופן מודע לאן כל אצבע הולכת אחרי שנים של תרגול, תמצאו את עצמכם באופן טבעי מוציאים פקודות בתגובה לאתגרי החיים במקום להיות מוצפים מהם.
השינוי קורה באמצעות עקביות. עדיף להוציא פקודות קטנות ומותאמות לאורך היום מאשר לנסות עבודה רוחנית דרמטית רק במהלך משבר. תרגול יומיומי זה מעצב מחדש את כל מערכת היחסים שלכם עם המציאות, מאמן את התודעה שלכם לפעול מתוך פקודה ולא מתלונה.מחפשי רוח רבים לא מבינים נכון את מה שלימד ג'וזף מרפי.
המילים שנאמרות אינן רק הצהרות חיוביות שמנסות לשכנע אותך במשהו שאתה לא מאמין בו. אשר הן נאמרות לעתים קרובות עם רמז של תחנונים, אנרגיה עדינה של ניסיון לשכנע את עצמך לעשות משהו. לומר 'אני עשיר' במילים הנאמרות תוך כדי הסתכלות בחשבון בנק ריק נושאות לעתים קרובות את האנרגיה של משאלת לב בלבד.
פקודות, לעומת זאת, מצהירות על מה שכבר קיים במציאות הרוחנית וקוראות לו להתגלות פיזית. הן לא מנסות לשכנע, הן מכוונות. הן לא מתחננות, הן מורות. האנרגיה שמאחוריהן אינה תקווה, אלא ודאות. הבחנה אנרגטית זו עושה את כל ההבדל ביעילותן.
ג'וזף מרפי לא לימד את תלמידיו להתחנן לחיים שבאים מרחמים או לחזור על משפטים חיוביים, בתקווה להרגיש טוב יותר. הוא לימד אותם לדבר לחיים לציות באמצעות סמכות של פקודה מיושרת. הוא הבין שהיקום לא מגיב לכמות מילים או לחזרה עליהן, אלא לאיכות הרטט של הוודאות.
בואו נבחן מקרוב את דפוס הפקודות המופלאות בדרך הרוחנית של כל מסטר אלוהי. המסטר לא עוסק בטקסים ארוכים או מורכבים. הוא פשוט נתן פקודות קצרות וברורות, אך כל אחת מהן משנה מציאויות, הופכת מחלה לבריאות, מוות לחיים, כאוס לסדר. הכוח של המסטר בכך נמצא בסמכות שמאחורי המילים שאמר.
זה חושף תוכנית רוחנית עמוקה שרוב המחפשים מפספסים לחלוטין. סמכות לא צועקת. היא מדברת בוודאות רגועה. תובנה זו מביאה הבנה להפעלת הכוח הרוחני. זה לא יותר רגש שיש יותר כוח קוסמי. או שתתפלל בעוצמה מספקתבאישורים חוזרים ונשנים עם מספיק תשוקה, אז היקום סוף סוף יגיב.
צפייה באנשים שמדגימים שליטה רוחנית אמיתית מראה משהו שונה לחלוטין. כוחם מתבטא בוודאות שקטה, ידיעה בלתי מעורערת שלא דורשת דרמה, ביצועים, שכנוע עצמי ושל אחרים. רוב האנשים מבינים כוח באופן לא נכון באופן יסודי. הם משווים זאת לעוצמה רגשית. הם מאמינים שפריצת דרך רוחנית דורשת עוצמה. אבל כוח אותנטי פועל בשקט יוצא דופן. הוא לא צריך להכריז על עצמו או לשכנע אף אחד בנוכחותו. הוא פשוט קיים.
חשבו על הכוחות החזקים ביותר בטבע. כוח הכבידה לא משמיע קול, אך הוא מחזיק גלקסיות יחד. חשמל זורם בשקט דרך חוטים, אך מפעיל ערים שלמות. ה-DNA בתאים שלכם משכפל ללא תרועות. ובכל זאת, הוא מתזמר את התהליכים הביולוגיים המורכבים ביותר שניתן להעלות על הדעת. כוח אמיתי פשוט פועל בהתאם לטבעו.
כשאתם באמת מיושרים עם החוק האלוהי, אינכם צריכים להרים את קולכם או להגביר את רגשותיכם כדי לפקד על הנסיבות. אתם פשוט מיישרים את התודעה שלכם עם התוצאה. דברו מתוך יישור זה וצפו כיצד היקום מסדר את עצמו מחדש כדי למלא את הפקודה שלכם. הגילוי כאן הוא שכוח פנימי לא נוצר באמצעות מאמץ. הוא נגיש באמצעות יישור ותיאום פנימי.
במקום להתמודד עם בעיות בעוצמה, לצעוק על כאוס, להילחם בהתנגדות, לדחוף כנגד מכשולים, אתה פוגש אותם בוודאות רגועה ומרוכזת. אתה לא נלחם באש עם אש. אתה מרגיע אותה עם הקול הקטן והשקט של סמכות רוחנית.
ג'וזף מרפי לימד שבאמצעות המילים שלך עולמך נבנה או נהרס
זו לא מטאפורה פואטית. זהו תיאור מדויק של האופן שבו התודעה מעצבת את המציאות. כל מילה שאתה מדבר הופכת לאתר בנייה בחוויית החיים שלך, כאשר משפטים משמשים כפיגומים והטון שלך כאדריכל שמעצב את מה שמתבטא בסופו של דבר.
רוב האנשים משתמשים במילים שלהם ברשלנות, מבלי להכיר בכוח היצירתי שהן מכילות. הם מתארים בעיות בפירוט רב, מספרים על תרחישים גרועים ביותר, ומדגישים מגבלות, ואז תוהים מדוע אותם דברים ממשיכים להופיע בחווייתם. הגילוי שמשנה את המסע הזה הוא ההכרה שמילים אינן רק תיאורים של מה שיש. הן תוכניות-אב למה שיהיה.
חשבו על השפה שאנשים משתמשים בה כמו " זה בלתי אפשרי" ! "אני לא יכול להרשות לעצמי את זה !" "הבריאות שלי לא משתפרת." "התנועה בכביש תמיד נוראית." כל אחת מההצהרות האלה לא רק מעידה על המציאות שלכם. היא יוצרת אותה. כל מילה מניחה את היסוד שעליו ייבנו החוויות העתידיות שלכם. ה
ארכיטקטורה של חייכם משקפת את הארכיטקטורה של הדיבור שלכם. כשם שאדריכל לא היה ממקם באופן אקראי אלמנטים מבניים מבלי להתחשב בעיצוב הכללי, כך אסור לשחרר מילים באופן אקראי מבלי להיות מודעים למה שהן בונות. ההערות האקראיות על כמה החיים קשים, איך אנשים תמיד מאכזבים אתכם, או איך אף פעם אין לכם מספיק אינן תצפיות תמימות על החיים. הן הוראות חזקות לתבונה היצירתית של היקום.
גילוי זה מוביל ליישום מעשי שיכול לשנות לחלוטין את החוויה היומיומית שלכם. לפני שאתם בודקים את הטלפון שלכם או נזכרים בלחץ של אתמול בכל בוקר, קחו כמה שניות לשלוט ביום שלכם. נקודת ההחלטה הקטנה הזו, שהיא "רגע קוונטי" של הבוקר שלכם, קובעת את תבנית הרטט לכל מה שיבוא אחריו.
ברגע שאתם מתעוררים, לפני שרגליכם נוגעות ברצפה, עצרו והכריזו בוודאות שקטה : "היום מתפתח בשלמות אלוהית. כל צעד שאני עושה מודרך ומבורך. האספקה שלי זורמת בחופשיות ובלי סוף ! " - הרגישו את המילים האלה מהדהדות דרך הווייתכם. שימו לב כיצד גופכם מגיב למילים. כיצד הכתפיים שלכם נרגעות. כיצד הנשימה שלכם מעמיקה. כיצד תחושת שלווה עדינה מתחילה לחלחל לתודעה שלכם.
אתם, כמפקד אלוהי, שקובע את הפרמטרים האנרגטיים להתפתחות היום שלכם. קובעים את התדר שהנסיבות יתאימו אליו באמצעות תהודה מתואמת. אתם מכריזים על הנתיב לפני שאתם צועדים בו.
ההחלטה להתחיל את היום שלכם בפקודה ולא בתגובה יוצרת שינוי עמוק בחוויית החיים הכוללת שלכם. רוב האנשים מתעוררים ומגיבים מיד לכל מה שמופיע בחייהם. הם מוותרים על סמכותם היצירתית ברגעים הראשונים שהתודעה קמה ליום חדש, ואז תוהים מדוע הם מרגישים חסרי אונים לאורך כל היום.
תרגול פקודות הבוקר תובע מחדש את סמכותך ברגע החזק ביותר, כאשר התודעה שלך עוברת ממצב שינה למציאות ערה. במרחב הסף הזה, המילים שלך נושאות כוח יצירתי יוצא דופן, משום שהמוח האנליטי שלך עדיין לא הקים את מחסומי הספק והמגבלות הרגילים שלו.
בואו נחקור את האיכות האנרגטית שמאחורי פקודות יעילות
ג'וזף מרפי תיאר את החיים כמשחק בומרנג שבו המחשבות, המעשים והמילים שלך חוזרים אליך בדיוק מדהים. זה לא איזושהי מערכת ענישה או תגמול מיסטי. זהו תיאור מדויק של האופן שבו תהודה של רטט מתפקדת דרך תודעה. כל מה שאתה שולח לשדה הבריאה דרך חתימת האנרגיה שלך חוזר אליך בחוויות תואמות.
גילוי זה משנה לחלוטין את האופן שבו אתה ניגש לפקודה שלך. זה לא רק לומר מילים מסוימות. זה בא מהאיכות האנרגטית שמאחורי המילים הללו. הפקודה שלך חייבת לנבוע מאהבה, לעולם לא מפחד. זה חייב להיות מאמונה, ולעולם לא מכעס. התדר הרגשי הנושא את מילותיכם קובע מה מהדהד אליכם בחזרה מהיקום.
חשבו מה קורה כשאתם נותנים פקודה מכעס. מצב זה חייב להשתנות. כעת, למרות שהמילים עצמן עשויות להיראות חזקות, רטט הכעס יוצר התנגדות דווקא באותו שדה שאתם מנסים להשפיע עליו, זה כמו לזרוק בומרנג עם קצה משונן ולא יציב. הוא לא יעוף נכון, וחזרתו תהיה בלתי צפויה או אפילו מזיקה.
פקודות שבאות מפחד מייצרות תוצאות דומות. הן מהדהדות בחזרה חוויות נוספות התואמות את תדר הפחד. אבל פקודות הניתנות מאמונה משקפות סדר אלוהי. פקודות הנאמרות מאהבה יוצרות תהודה הרמונית המאפשרת למימוש לזרום ללא התנגדות.
הבנה זו מגלה מדוע מילים זהות הנאמרות על ידי אנשים שונים מייצרות תוצאות שונות באופן דרמטי. זה אף פעם לא רק המילים, זו חתימת הרטט שמאחוריהן. כדי לפתח שליטה בפקודה קצרה, יש תרגול ערב עוצמתי שעובד עם תת המודע שלכם כשהוא הכי פתוח.
לפני השינה, כאשר התודעה האנליטית מתחילה להשתתק והשער לתת המודע נפתח לרווחה, שבו בשקט ונשמו לאט. אפשרו לנשימה שלכם ליצור קצב עדין שמרגיע את מערכת העצבים שלכם וממקד את המודעות שלכם. לאחר מכן, היזכרו במצב אחד שגרם לדאגה.
כחוק. שלום זה לא ויתור פסיבי. זוהי התייצבות אקטיבית. זוהי ההחלטה לעמוד בעין הסערה במקום להיזרק על ידי רוחות. ממקום מרכזי זה, ניתן להוציא פקודות שמנתבות את האנרגיה של הסערה עצמה. המסע אל עבר שליטה כרוך בפיתוח של שלום עמיד, יציבות פנימית שנשארת בלתי מעורערת ללא קשר למראה החיצוני.
שלום בתפישת רוב האנשים הוא תלוי נסיבות. הוא בא והולך בהתאם למה שקורה סביבם. אבל סמכות רוחנית אמיתית נובעת משלווה שמתעלה על הנסיבות. שלום שנשאר יציב גם כאשר הכל נראה כאילו מתפרק. איכות שלום זו הופכת לבסיס לפיקוד יעיל.
לכן כשאתה אומר שלום, היה דומם - נח בתודעה שכבר נמצאת בשלום. אתה לא מנסה ליצור משהו חדש. אתה מרחיב את מה שכבר קיים בתוכך אל תוך המצב שאתה מטפל בו. אתה לא מתחנן לשלום שיבוא. אתה מצווה על הנסיבות להתיישר עם השלום שאתה מגלם. הגילוי שמשנה את מערכת היחסים עם אתגרים הוא ההכרה ששלום אינו הגמול על פתרון בעיות. זהו הכוח שפותר אותן. זה לא מה שמקבלים כשהסערה חולפת. זה מה שגורם לסערה לחלוף.
מה באמת מפריד בין מתחילים רוחניים למאסטרים
ההבדל הוא ביכולת לדבר שלום לא רק ברגעים רגועים, אלא גם בעיצומה של הסערות העזות ביותר של החיים. כל אחד יכול לשמור על יישור רוחני כשהכל הולך כשורה. המבחן האמיתי והגילוי האמיתי מגיעים כאשר כאוס מתפרץ סביבכם. כל אחד יכול לדבר שלום בתנאים רגועים. כל אחד יכול להרגיש מחובר לכוח אלוהי כשהוא יושב במדיטציה או צועד ביער יפהפה.
אבל סמכות רוחנית אמיתית שייכת לאלה שיכולים לעמוד במרכז משבר, קריסה כלכלית, אבחון בריאותי, התפרקות מערכת יחסים, ולדבר שלום ולהיות דוממים באותה ודאות שהיו עושים בתנאים מושלמים.
היקום בוחן סמכות באמצעות ניגודיות. כאילו הבריאה עצמה שואלת, "האם אתה עדיין מצווה כאשר הקרקע תחתיך רועדת ? האם אתה עדיין מדבר בוודאות כאשר חוסר הוודאות מקיף אותך? האם אתה עדיין מכריז על סדר אלוהי כאשר אי-סדר אנושי נראה ששולט ביום שלך ? אם תשובתך היא כן, אז מבחינה חווייתית, אתה חייב להישאר יציב. זה חוק מטאפיזי.
ג'וזף מרפי הבין את העיקרון הזה לעומק. הוא זיהה שאתגרים אינם מכשולים למסע הרוחני שלך. זה המסע עצמו. כל קושי מציג הזדמנות להפגין שליטה פנימית במקום להגיב עם הדפוסים הישנים של כעס, חרדה או ויכוח. ההבדל בין שתי הגישות הללו קובע לחלוטין את התוצאה שאתה חווה. אתה יכול לנטוש את הבנתך ולהיכנע לנסיבות או שאתה יכול לעמוד איתן בהבנה שלך ולפקד על הנסיבות. רוב האנשים בוחרים באפשרות הראשונה כי היא נראית מציאותית יותר.
אבל מסטרים בוחרים באפשרות השנייה כי הם מבינים שמה שבאמת אמיתי הוא החוק הבלתי נראה השולט בכל ההתגלמות. שינוי חשיבה זה משנה הכל באופן שבו אתה ניגש למבחנים הבלתי נמנעים של החיים. במקום לחשוש מאתגרים, אתם מתחילים לקבל אותם בברכה וכהזדמנויות להדגים את מה שלמדתם.
כל בעיה הופכת לקנבס לאמנות רוחנית. כל משבר הופך לפלטפורמה להדגמה אלוהית. התרגול פשוט להפליא, אם כי לא תמיד קל. כשאתם מתמודדים עם מצבים שבדרך כלל היו מעוררים תגובה, עצרו במקום זאת. קחו את ההפסקה הקדושה הרגעית שקוטעת את הדפוס האוטומטי בגלל שאתם מזהים את ההזדמנות שמופיעה.
אמרו את פקודת המסטר שלכם בוודאות שקטה כמו : "שלום ושקט וסדר אלוהי קיים כעת" ~או "כל כוח פועל לטובתי כאן ועכשיו" ! לאחר מכן נוחו בוודאות של הפקודה שלכם, לא בתקווה נואשת שמתחזה לאמונה, אלא בידיעה האמיתית שמגיעה מהבנת החוק הרוחני. מנוחה זו אינה פסיבית. היא עוצמתית. אתם מדגים את אמונכם במכניקה הבלתי נראית של הבריאה כדי לסדר מחדש את הנסיבות בהתאם לפקודתכם.
מה קורה כשמתרגלים בעקביות את פקודת המסטר לאורך זמן ?
ישנה טרנספורמציה מרתקת שמתרחשת, שינוי כה עמוק שהוא משנה את הפנימיות שלכם עם ניסיון חיים נוסף. ככל שתשלטו בתרגול הזה, תשימו לב למשהו יוצא דופן. החיים הופכים להיות יותר ויותר חסרי מאמץ. לא שהאתגרים נעלמים לחלוטין. אלא שאנרגיית המאבק מתחילה לדעוך מהחוויה שלכם.
אתם מפסיקים לשחות נגד הזרמים של החיים. במקום זאת, הזרמים נושאים אתכם קדימה. זה כמו ההבדל בין חתירה במעלה הזרם, שמביאה להתיש את עצמכם, לבין ללמוד לנווט עם הזרם, להשתמש בכוחו כדי להניע אתכם לעבר היעד שלכם.
שינוי זה לא קורה בן לילה. הוא מופיע בהדרגה כשאתם בונים את תנופת הפקודה. בכל פעם שאתם בוחרים בציווי על פני תגובה חרדתית, אתם מחזקים מסלולים עצביים חדשים במוח שלכם ונתיבים אנרגטיים חדשים עבורכם. עם הזמן, נתיבים אלה הופכים לתגובת ברירת המחדל שלכם ולא לתגובתכם הישנה.
מה שמרתק הוא איך אחרים מתחילים להבחין בשינוי הזה בכם לפני שאתם מזהים אותו בעצמכם במלואו. הם יתהו איך אתם שומרים על שלווה כזו דרך כאוס. הם ישאלו מה הסוד שלכם. הם יבחינו שאתם כאילו עוברים דרך קשיים בחן וקלות שהם לא ממש יכולים להבין.
הסוד שלכם אינו משהו חיצוני שניתן לשתף בקלות. זהו שינוי פנימי באופן שבו אתם מתייחסים למציאות עצמה. הסוד האמיתי אינו טמון בחוץ, אלא במילים שלכם. אותן מילים שעכשיו אתם משתמשים בהן במודע. ג'וזף מרפי כינה זאת תודעת המילים שהנה מודעות מוגברת לכוח היצירתי בכל הברה שאתה מוציא מהפה. אתה מתחיל לשמור על המילים שלך ולעצב אותן במכוון, מתוך הכרה שהן לא רק תיאורים, אלא הנחיות לאינטליגנציה אוניברסלית.
בואו נחקור את דפוסי הדיבור הספציפיים שבהם משתמשים מומחי עיקרון זה. ג'וזף מרפי מדגים דיבור בטוח באמצעות הצהרות שלא הותירו מקום לספק או למגבלות. אחת מהצהרותיו החזקות ביותר הייתה "יש לי עבודה נפלאה, בצורה נפלאה. אני נותן שירות נפלא בתמורה נפלאה". כאן לא צריך לקוות, לא לאחל, אפילו לא לאשר, אלא לקבוע עובדה מבוססת. דפוס דיבור זה יוצר תוכנית רטט שהיקום מזהה ומגיב אליה.
אנשים אלה מדברים כאילו המציאות הרצויה להם היא כבר עובדה מבוססת
המסע לקראת טרנספורמציה כרוך באימוץ אותו דפוס בדיבור היומיומי - דברו בוודאות, לא רק ברגעים מיוחדים של תרגול רוחני, אלא לאורך כל השיחות הרגילות שלכם. השתמשו בגישה זו באופן עקבי בזמנים טובים כדי להכפיל אותם ובמהלך אתגרים כדי לייצב אותם. כאשר הדברים הולכים טוב, הכריזו על " אני מתרומם יומיומית עם הטוב שלי בכל מימד של חיי. "
כאשר אתה מתמודד עם קשיים, הכריז באותה מידה של שכנוע : "אתגר זה חושף כוח וחוכמה גדולים יותר בתוכי." מה שמרתק בתרגול הזה הוא איך שהוא מתחיל לחשוף את טבען האמיתי של כל הבעיות. הציווי מחווט מחדש את המצב הפנימי שלך.
הכאוס שאנשים חווים בנסיבות החיים הוא תמיד השתקפות של כאוס בתודעה. הקונפליקטים שאתם חווים במערכות יחסים משקפים קונפליקטים בחשיבה. המגבלות שאתם נתקלים בהן בכספים משקפות מגבלות במערכת האמונות שלכם. ברגע שאתם מזהים את האמת העמוקה הזו, הגישה שלכם לאתגרים משתנה לחלוטין.
במקום לנסות בטירוף לשנות אנשים ונסיבות, אתם מתמקדים בפיקוח על שלום בתוך התודעה שלכם. אתם מבינים שברגע שגלים פנימיים נרגעים, העולם החיצוני ילך בעקבותיהם באופן טבעי. זו אינה חשיבה קסומה. זהו תיאור מדויק של האופן שבו התודעה יוצרת חוויה.
מישהו שמזהה סערות כפנימיות ממקד את האנרגיה שלו בדיבור של שלום לתודעה שלו. ראשית, בידיעה שהרמוניה חיצונית חייבת לבוא על פי חוק. ההחלטה לעבור מקרב חיצוני לפיקוד פנימי, מייצגת את נקודת הציר המשמעותית ביותר בהתפתחות הרוחנית. זה הרגע שבו אתם מפסיקים להיות קורבן של נסיבות ונכנסים לסמכותכם כיוצרים-שותפים עם אינטליגנציה אלוהית.
המשמעות האמיתית של ללכת בחיים עם סמכות אלוהית
כשאתם ממשיכים במסע השינוי הזה, זכרו שבכל רגע אתם ניצבים בפני בחירה בסיסית לפקד במקום להגיב, להצהיר עם אמונה במקום לפקפק, ולהתיישר עם תודעת היקום במקום להיות במרדף. נקודת החלטה זו מציעה לכם את ההזדמנות לצעוד אל תוך שליטה רוחנית עם כל בחירה שאתם עושים.
חשבו על המשמעות של לשאת אתכם את אותה נשימה יצירתית שהמילה שלה יצרה גלקסיות לקיום. זו לא מטאפורה פואטית. זהו גילוי רוחני. אותה אינטליגנציה אלוהית שמתזמרת אירועים קוסמיים זורמת בתודעתכם, מחכה שתכוון דרך מילותיכם. כל הצהרה שאתם עושים רוטטת דרך הנצח, ומניעה כוחות העולים על הבנתכם הנוכחית.
שינוי החשיבה שמחולל מהפכה בחווייתכם מגיע כשאתם באמת תופשים את מערכת היחסים שלכם עם כוחות אוניברסליים. רוב האנשים ממקמים את עצמם בניגוד לחיים, נלחמים כל הזמן בנסיבות שהם לא רוצים. אבל אלה שמאמצים עיקרון זה מזהים את עצמם כביטויים של אותו כוח שפעם נלחמו נגדו. הם לא רואים את היקום כמשהו שצריך להתגבר עליו. הם רואים בו שלוחה של התודעה שלהם. הבנה זו משנה את האופן שבו הם מתנהלים עם אתגרים.
אמונה יודעת שהיא כבר קיבלה את מה שנדרש לה והיא פועלת בהתאם. אמירה זו חושפת את סוד ההליכה בחיים עם סמכות אלוהית. אינכם מצווים על נסיבות ממקום של חוסר, בתקווה שהן ישתנו. אתם מצווים מתודעה שמכירה בהגשמה ככבר הושגה במציאות הרוחנית, פשוט מחכה להתגלות בצורה פיזית. היקום מתפקד לא כיריב, אלא כהד שלך, ומשקף בנאמנות את קצב המילים שלך בחזרה אליך כחוויה. זה לא עונש או גמול. זהו חוק יצירתי הפועל בדיוק מתמטי.
כשאתה מכריז על חוסר, היקום מהדהד חוסר. כשאתה מכריז על שפע, היקום מהדהד שפע. כשאתה מדבר בוודאות, היקום מגיב בוודאות. ההחלטה לדבר בכוונה ולא באופן אגבי משנה את מערכת היחסים שלך עם המציאות עצמה.
אתה מתחיל להבין שהעולם לא קורה לך, הוא מגיב לך. גילוי זה משנה את כל חייך מתגובה ליצירה, מטיפול מתמיד בנסיבות לא רצויות ליצירה מודעת של חוויות רצויות באמצעות פיקוד מיושר. אם אתה מוכן לתבוע את סמכותך האלוהית ולשנות את מערכת היחסים שלך עם כוחות אוניברסליים, אמץ את גישת המפקד יודע ש-"אני הנני המפקד", שמאחורי הקלעים של כל התגלמות מופלאה נמצאת תודעה שחיה בשלום עם עצמיותה האלוהית.
האם אי פעם הרגשתם שאתם כל הזמן מחפשים משהו רוחני? ובכל זאת, לא משנה כמה תרגולים אתם מנסים, כמה ספרים אתם קוראים, או כמה אתם עושים מדיטציה, אתם עדיין מרגישים שאתם מפספסים את המפתח שפותח טרנספורמציה אמיתית?
המורה הרוחני ג'ואל גולדסמית' מסר לנו גילוי כה עמוק אך כה פשוט שהוא סותר כמעט את כל מה שלימדו רוב מחפשי הרוח. ייתכן ואתם למדתם עיקרון רוחני באופן אינטלקטואלי. אתם הבנתם אותו לחלוטין, ובכל זאת איכשהו אינכם מצליחים לגרום לו לעבוד באופן עקבי בחיי היומיום שלכם.
במשך שנים, אפילו ג'ואל עצמו נאבק בניתוק הזה בין אמת רוחנית לטרנספורמציה מעשית. מה שג'ואל גילה היה מפתח ראשי שגורם לכל תרגול רוחני לעבוד ללא מאמץ. הגילוי התמקד בביטוי הרוחני המוכר, "אני כשלעצמי לא יכול לעשות דבר, האב שבפנים עושה את העבודה".
ג'ואל גילה כיצד להפעיל את העיקרון הזה באופן מיידי בחיים האמיתיים ולא רק להבין אותו באופן אינטלקטואלי. וזה מאתגר את כל מה שחשבתם שאתם יודעים על תודעה, ריפוי וצמיחה רוחנית. ג'ואל הבין שרוב המחפשים, כולל הוא עצמו, ניגשים לרוחניות באופן אוטומטי, משקיעים מספיק תפילה, מדיטציה וחשיבה חיובית בציפייה לקבל ריפוי, שפע ואושר בתמורה.
אי ההבנה הבסיסית שמשאירה כל כך הרבה מחפשים רוחניים לכודים במקום זה בו שאנחנו צריכים להשתמש בתודעה כדי לקבל משהו מהאל. אנחנו מאמינים שאנחנו נפרדים ממה שאנחנו מחפשים ושדרך מאמץ רוחני נוכל בסופו של דבר להגיע אליו.
אבל האמת היא למעשה ההפך הגמור. אנחנו לא צריכים להפוך לרוחניים יותר, כי אנחנו כבר עצמיות רוחנית שחיפשנו. איננו צריכים למשוך שפע, כי אנחנו כבר ביטוי אלוהי של אספקה אינסופית. איננו צריכים לרפא, כי אנו כבר החיים המושלמים עצמם.
היפוך מוחלט זה של ההבנה הנו הגילוי האולטימטיבי של ג'ואל, כזה ששינה לא רק את החוויה שלו אלא גם את חייהם של אלפים שיישמו אותו. והחלק יוצא הדופן ביותר הוא , ששינוי תודעה זה אינו דורש שנים של תרגול רוחני, אמונה מושלמת או כישורים מיוחדים. הוא דורש רק דבר אחד. הנכונות להפסיק להיות האדם שיש לו את הבעיה ולהתחיל לזהות את עצמך כתודעה מוחלטת שממיסה את כל הבעיות באופן טבעי.
אבל איך בדיוק נבצע את השינוי העמוק הזה? הסוד שגילה ג'ואל הופך את החיפוש הרוחני כהפוך לחלוטין מהדרך הרגילה, בהבנה שזה לא עניין של לרכוש, למשוך או להשיג שום דבר. זה עניין של הכרה במה שתמיד היה נכון לגבי טבע המהות שלנו.
גילוי זה הוא האמת הנסתרת מאחורי כל תורה רוחנית אותנטית, אם כי לעתים קרובות מוסתרת על ידי פרקטיקות מורכבות ומושגים אינטלקטואליים. דמיינו שאתם מרכיבים משקפיים, אבל שכחתם לגמרי שאתם מרכיבים אותם. אתם מבלים שנים בחיפוש אחר המשקפיים האלה בכל מקום, מתוסכלים ומיואשים יותר ויותר. ואז יום אחד מישהו פשוט מציין שהם היו על הפנים שלכם כל הזמן. רגע ההכרה הזה מסיים באופן מיידי את החיפוש.
זה בדיוק מה שקורה במסע התודעה שתיאר ג'ואל. המודעות שחיפשתם באמצעות מדיטציה, תפילה ותרגול רוחני היא מה שאתם כבר ותמיד הייתם. אתם לא בן אדם שעשוי יום אחד להפוך לרוחני מספיק כדי לחוות תודעה אלוהית. אתם התודעה האלוהית עצמה שחווה חוויה אנושית זמנית.
הגילוי נשמע פשוט באופן מטעה כשמנסחים אותו במילים, וזו בדיוק הסיבה שהמוח האנליטי נוטה לפטור אותו. זה לא יכול להיות כל מה שיש, אומר השכל האינטלקטואלי. התמרה רוחנית בוודאי מורכבת יותר. דורשת יותר מאמץ, יותר טיהור, יותר משמעת וזה רק מה שצריך. הבנה זו ממש לכדה מיליונים בחיפוש אינסופי, מבלי לחוות לעולם את החופש שמגיע מהכרה פשוטה של הזהות האמתית שלנו, כתודעה.
ואלה דברי ג'ואל :
"שמאחורי כל ריפוי, כל הדגמה של שפע, כל חוויה של שלווה עמוקה, עומד אותו עיקרון בדיוק. אינך משתמש בתודעה ככלי לשיפור חייך. אתה התודעה עצמה, שמאמינה באופן זמני שאתה נפרד ממה שאתה מחפש.
ההיבט המפתיע ביותר של שינוי חשיבה זה הוא שהוא עובד בין אם אתה מבין אותו במלואו ובין אם לא, בין אם אתה מרגיש ראוי ובין אם לא, בין אם למדת תורות רוחניות במשך עשרות שנים או שנתקלת בהן רק אתמול. זה לא תלוי בהתפתחות הרוחנית שלך או במערכת האמונות שלך.
זה תלוי רק בנכונות שלך להתנסות בהכרה עם הזהות האמיתית שלך כתודעה ולא כאדם נפרד עם בעיות לפתור. אישה שהשתתפה באחד הסמינרים האחרונים שלי, סבלה מכאב כרוני במשך שנים שאף טיפול רפואי לא יכול היה לגעת בו.
תוך דקות מיישום הטכניקה להעברת זהות מאדם עם כאב לתודעה מודעת לתחושה, משהו השתנה באופן פנימי. כמה ימים לאחר מכן, היא התעוררה לחלוטין ללא כאבים בפעם הראשונה מזה עשרות שנים. הכאב לא נרפא. הוא רק זוהה כלא חלק מהעצמי המהותי שלה. זה היה תיקון התפישה שלה.
כעת, אני רוצה להעמיק עוד יותר בהכרה הזו ולהראות לכם כיצד היא חלה על כל תחום בחיים, החל מבריאות ומערכות יחסים ועד לכספים ורווחה רגשית. ההשלכות של גילוי זה כה מרחיקות לכת עד שהן מגדירות מחדש את התפישה של מהי המשמעות של להיות אנושי.
בהשגת האמת העמוקה הזו על טבעכם, שאני " התודעה עצמה". ההיבט המשחרר ביותר בתגלית זאת הוא ששינוי הזהות העמוק הזה אינו דורש עשרות שנים של הכנה רוחנית, ידע נרחב במטאפיזיקה או השגת מצב תודעה מיסטי כלשהו. השינוי יכול להתרחש מהר ולא תוך חיים שלמים מכיוון שלא מדובר בהפיכה למשהו חדש שלא היה קודם. מדובר בהכרה במה שתמיד היה נכון ותקף.
ג'ואל נותן דוגמה לאיש עסקים שאיבד הכל בקריסה כלכלית. הוא הבין עקרונות רוחניים באופן אינטלקטואלי ויכול היה לצטט כתבי קודש על שפעו של האל, אך שום דבר לא תורגם לתוצאות מעשיות כאשר נושים התקשרו וחשבונות הצטברו לו.
כאשר הוא למד ליישם את הטכניקה הזאת להעברת זהותו מאדם נואש המנסה לתקן נסיבות, לתודעה שבה גם שגשוג וגם חוסר מופיעים באופן זמני, כל החוויה שלו השתנתה. מהפכת החשיבה הזו אינה תלויה במידת ההתפתחות הרוחנית שלכם, או עד כמה תרגול המדיטציה שלכם עקבי, או אפילו כמה אמונה יש לכם.
זוהי האמת הנסתרת שמשחררת כל כך הרבה אנשים מהמרדף האינסופי אחר שלמות רוחנית. אינכם צריכים להיות ראויים לריפוי או לשפע. אתם כבר התודעה האחת שישנה שיוצרת, מקיימת וממיסה את כל החוויות השגויות.
חשבו על המשמעות של זה למסע שלכם. כל אותם רגעים שבהם הרגשתם לא רוחניים מספיק, לא ממושמעים מספיק, או לא ראויים מספיק. מה אם שום דבר מזה לא היה משנה? מה אם המחסום היחיד ביניכם לבין מלוא החיים היה מקרה זה של טעות בזיהות העצמית שלכם ?
בחרתם להאמין שאתם נפרדים מהתודעה שחיפשתם. מאחורי הקלעים של כל התעוררות רוחנית אותנטית נמצאת אותה הכרה. אני לא האדם המוגבל הזה עם בעיות. אני המודעות הבלתי מוגבלת שבה כל החוויות עולות ומתמוססות. זו לא חשיבה חיובית או אישורים מוצהרים. זהו גילוי יסודי על הטבע המהותי שלכם שמשנה הכל ברגע שזיהיתם אותו כעצמי המקורי שלכם.
ג'ואל מספר על אישה שנאבקה בדיכאון שתרופות לא יכלו לגעת בו וטיפול לא הצליח לרפא אותו לצמיתות. כאשר היא למדה להפסיק להזדהות עם מחשבות ורגשות מדוכאים ובמקום זאת זיהתה את עצמה כמודעות הצופה בהם, קרה משהו יוצא דופן.
הדיכאון לא נעלם באופן מיידי, אבל הקשר שלה אליו השתנה לחלוטין והיא גילתה שקט פנימי שאף מצב רוח לא יכול היה להפריע לו. ה"אני הנני" שקיים לפני הכל. ההשפעה של הכרה זו משפיעה על כל היבט של החיים; בריאות, כספים, מערכות יחסים, יצירתיות, יעוד.
כשאתה מפסיק לנסות לתקן את עצמך כאדם מוגבל ומתחיל לפעול מעמדת העצמיות האמיתית, שהנה התודעה עצמה, מופיעים פתרונות שהתודעה הנאבקת לעולם לא תוכל להעלות על הדעת. החלטות מתבהרות. יצירתיות זורמת באופן טבעי. ריפוי קורה באופן ספונטני.
השינוי האמיתי אינו בשינוי נסיבות, אלא בהכרה במה שמעולם לא השתנה. המודעות הטהורה במרכז כל החוויות שלך. מודעות זו מעולם לא הייתה חולה, מעולם לא הייתה ענייה, מעולם לא פחדה, מעולם לא הייתה מוגבלת בשום צורה. רק הזהות הזמנית של האישיות חווה את התנאים הללו.
ג'ואל לימד אנשים לשמור באופן מעשי על הכרה זו רגע אחר רגע לאורך חיי היומיום, במיוחד כאשר הם מתמודדים עם נסיבות מאתגרות. לחוות מודעות טהורה זו מעבר לזהות האישית שלהם, בהבנה שאומרת : "אני מזהה את טבעי האמיתי".
גישתו המהפכנית של ג'ואל לתיקון התפישה, מודגמת בצורה עוצמתית דרך מסעה של אישה שבמשך שנים נשאה כאב כרוני שאף רופא לא יכול היה להסביר או לרפא. היא מיצתה כל דרך של הרפואה המסורתית, תרופות שהפסיקו לעבוד, ניתוחים שהחמירו את המצב, טיפולים שעזרו לזמן קצר לפני שהכאב חזר אפילו חזק יותר.
מה שקרה בסמינר האחרון של ג'ואל היה שינוי פרדיגמה מוחלט, ותוך דקות אישה זאת למדה לשנות את זהותה ממרגרט עם כאב, למודעות טהורה שמתבוננת בתחושה, ואז משהו מהותי השתנה. הקשר שלה לכאב השתנה לחלוטין.
פריצת הדרך לא הייתה על העלמת הכאב באמצעות אישורים או הדמיה. זה היה על הכרה בכך שהעצמי המהותי שלה בעל המודעות הטהורה, לעולם לא יכול להיות בכאב. רק הזהות הזמנית שלה יכלה לחוות סבל. כמה ימים לאחר שהכרה זו השתרשה בה, היא התעוררה ללא כאב בפעם הראשונה מזה עשרות שנים.
היא גילתה מי היא באמת מעבר לכל תחושות ומגבלות פיזיות. העיקרון ששינה את החוויה הפיזית שלה עיצב מחדש את המציאות שלה. זה היה זיהוי זהותה האמיתית כתודעה עצמה. הבחירה לפעול מתוך הזהות האמיתית, כמודעות שבה תחושות מופיעים כחוויות זמניות, שאינן נוגעות בטבע האינסופי האמיתי.
הגילוי שמאחורי ההתמרות הרוחניות חושף אמת עמוקה ; ריפוי ושפע אינם דברים שהתודעה יכולה ליצור או למשוך כאשר חסר לה משהו. אלא מה שהתודעה כבר הווה כאשר היא לא מזוהה בטעות עם מגבלה. המסע דרך כל אתגר, בין אם פיזי, כלכלי או רגשי, לעולם אינו עוסק בקבלת משהו שחסר. מדובר בהכרה במה שתמיד היית מתחת לסיפור הזמני של המגבלה.
הכלים המעשיים שג'ואל פיתח כדי לשמר הכרה זו באופן עקבי, במיוחד בתקופות בהן הנסיבות נראות סותרות את הטבע האמיתי והבלתי מוגבל. אלה אינן טכניקות לגרום לבעיות להיעלם. אלו פרקטיקות שחושפות את המודעות לכך שבעיות לעולם לא יכולות לגעת. אם החוויה של הרגע בו התפישה שלך לגבי בעיה השתנתה לחלוטין, על ידי שינוי הקשר שלך לחוויה...
גישתו של ג'ואל לחופש רגשי היא -
במקום להזדהות עם המחשבות והרגשות המדוכאים או לנסות להילחם נגדם, יש להעביר את המודעות שלך לעמדת 'התודעה הצופה שחווה' את כל המצבים הנפשיים מבלי להיות מוגדרת על ידי אף אחד מהם. גילוי זה משנה את המסע באופן מיידי.
החוסר אולי לא נעלם באופן קסום בן לילה, אך ההתייחסות שלך אליו משתנה. כאן ניתן לגלות שקט פנימי שאף מצב רוח לא יכול היה להפריע לו. ה"אני הנני" שקיים לפני הכל נשאר חופשי לנצח מכל רגש שנראה ששולט בחוויה האנושית.
כדי לעזור לאנשים לשמור על הכרה זו באופן עקבי, ג'ואל פיתח את מה שכינה "עמדת העד הצופה".
זאת גישה מעשית להתבוננות על החיים מרחוק.זו נקודת מבט לא של האישיות שנצמדת למצבים. זה לא עניין של ניתוק מהחיים או של קהות רגשית. זה עניין של גילוי הקשר האינטימי ביותר האפשרי עם החוויה על ידי זיהוי עצמך כתודעה שבה כל החוויות עולות, מתגלות ומתמוססות באופן טבעי.
נסו את התרגול הפשוט הזה. שימו לב שאתם מודעים לתובנות אלה. אתם המודעות עצמה והיא הזהות האמיתית שלכם, זהות אינסופית, נצחית וחופשיה מטבעה מכל מגבלה שנראית כמגדירה את החוויה האנושית.
עמדת 'העד הצופה' יוצרת מרחב מיידי בינך לבין כל בעיה או מגבלה שנגלית בעולם החוויה שלך - כאשר חרדה עולה, במקום להיות אדם חרד, אתה מזהה - "שאני הנני המודעות שצופה בחרדה המופיעה בתודעה. " כאשר דאגה כלכלית עולה, במקום להזדהות כמישהו עם בעיות כסף, אתה עובר ל"אני הנני המודעות" המודעת למחשבות על כסף....
מהפכה של חשיבה יחידה זו הופכת כל אתגר ממשהו שקורה לך למשהו שקורה בתוכך בשדה המודעות האינסופי שאתה. כוחו של שינוי זה טמון בפשטותו. אתה לא מוסיף שום דבר חדש לחוויה שלך או מנסה לשנות את מה שקורה.
אתה פשוט מזהה את המיקום האמיתי שלך כמודעות שבה כל החוויות יכולות להופיע. היופי בגישה זו הוא שהיא פועלת בזמן אמת, בעיצומם של הרגעים המאתגרים ביותר של החיים. שלא כמו פרקטיקות הדורשות התרחקות מהחיים כדי לעשות מדיטציה או להרהר, עמדת 'העד הצופה' רלוונטית באמצע ויכוח, במהלך לחץ כלכלי, או בזמן התמודדות עם אתגרים בריאותיים.
אותה הכרה מתרחבת גם מעבר לחוויות אישיות,
כדי לשנות את תפישת הזמן שלנו.
ההכרה חושפת מימד נוסף של חופש. ג'ואל גילה שהחוויה שלנו את הבעיות קשורה באופן מהותי לתפישת הזמן שלנו. כל דאגה, כל פחד, כל תחושת מגבלה קיימים רק במבנים המנטליים של העבר והעתיד, שאף אחד מהם אינו ממשי בתודעה עצמה.
הטבע האמיתי שלנו קיים במה שג'ואל כינה 'העכשיו הנצחי' - שהנה מודעות נצחית החורגת מהתקדמות ליניארית של רגעים שנראים כמרכיבים את החוויה האנושית. כשאנו משנים את זהותנו מהאדם המגביל זמן למודעות נצחית, קורה משהו יוצא דופן. בעיות מאבדות את המציאות והכוח שלהן על החוויה שלכם.
חשבו על זה. דאגה דורשת עתיד שאינו קיים בפועל אלא כמחשבה. חרטה דורשת עבר שאין לו מציאות אלא כזיכרון. רק עכשיו הוא אמיתי ועכשיו הוא תמיד מושלם, שלם ולא חסר בו דבר. נסו את הפרספקטיבה הזו. הרגישו את הדרך שלכם נעה אל תוך הרגע הנוכחי הזה בצורה כה מוחלטת, עד שהעבר והעתיד מתמוססים לחלוטין מנקודת תצפית זו של מודעות נצחית.
איזו בעיה יכולה אז להתקיים? איזה פחד יכול להיות
בעל בסיס כלשהו כאשר רק השלמות של עכשיו נוכחת?
זה לא תרגיל שכלי, אלא אימוץ הכרה ישירה במצב ההוויה הטבעי שלכם שתמיד זמין מתחת לזרם החשיבה הכבולה בזמן. התובנה שמאחורי תרגול זה חושפת אמת נסתרת על טבע התודעה - אינכם נעים בזמן. הזמן נע דרככם, דרך המודעות הבלתי משתנה שהיא טבעכם המהותי.
כל אתגר שאי פעם התמודדתם איתו קיים רק בסיפור העבר והעתיד. בעוד שזהותכם האמיתית נותרת לנצח ללא שינוי בעכשיו הנצחי. כדי לחזק הכרה זו, ג'ואל פיתח תרגול משלים שלישי שהוא כינה 'הכרת תודה', בניגוד להכרת תודה קונבנציונלית המתמקדת בהכרת תודה על מה שאתם מקווים לקבל בעתיד.
גישה זו מכירה במה שכבר קיים. השלמות שהתודעה עצמה כבר מגלמת. במקום לומר "אני אסיר תודה שאולי ארפא יום אחד" או "תודה על השפע שעשוי להגיע אליי", אתה מכיר בכך ש- 'אני אסיר תודה שאני הנני בריאות מושלמת' ואני אסיר תודה שאני הנני אספקה אינסופית עצמה.'
זו לא חשיבה חיובית - זוהי הכרה באמת על טבעך המהותי כתודעה. כוחה של גישה זו הוא, שהיא עוקפת את המלכודת הרוחנית הרגילה של חיפוש איך להפוך למה שאתה כבר. היא מקבעת אותך מיד באמת של הווייתך ומאפשרת לאמת הזו להתבטא באופן טבעי בחוויה היומיומית שלך ללא כוח או מאבק.
ההכרה שחושבת : "אני אסיר תודה שאני הנני אהבה בלתי מוגבלת" עצמה, אינה תקווה לעתיד אלא עובדה על טבעך הנוכחי כתודעה. פרקטיקות אלה פועלות יחד בסינרגיה כדי לבסס אותך בצורה איתנה יותר בהכרה בזהותך האמיתית.
'עמדת העד הצופה' יוצרת מרחב בינך לבין חוויות מגבילות כאשר המודעות הנצחית שלך ממיסה בעיות שמקורם בהכרה של האישיות הזמנית... 'הכרת תודה' חושפת את השלמות שתמיד היית מתחת לסיפור החיפוש שלך.
עקרונות אלה של 'אני חי בהווה הנצחי' - חלים בחיי היומיום בתוך מערכות יחסים, עבודה, אתגרי בריאות והחלטות כלכליות שבהן תיאוריה פוגשת פרקטיקה וטרנספורמציה הופכת למציאות חיה. אפילו ההכרה הרוחנית העמוקה ביותר נתקלת ברגעי ספק וג'ואל הבין זאת טוב יותר מרוב האנשים ופיתח גישה מהפכנית לספק שהופכת אותו מאויב לבעל ברית במסע הרוחני.
רוב המסורות מלמדות אותנו להתגבר, לבטל או לדחות ספק, ולהתייחס אליו כאל עדות לכישלון רוחני או לחוסר אמונה. אבל ג'ואל גילה אמת נסתרת על ספק שמשנה הכל. כאשר ספק עולה, והוא בהכרח יקרה, אל תנסו להילחם בו או לשכנע את עצמכם שהוא שגוי באמצעות הצהרות חיוביות.
במקום זאת, פשוט שימו לב לחשיבה זאת : "אני מודע לספק שעולה לי בתודעה". שינוי פרספקטיבה זה הוא עדין אך עמוק והוא מהפכני משום שהוא מחזיר אתכם מיד למיקומכם האמיתי כמודעות טהורה במקום לשמור עליכם מזוהה עם התודעה המפקפקת.
התובנה כאן חושפת פריצת דרך בתרגול רוחני. 'ספק' משרת למעשה מטרה חיונית בהכרה בתודעה. הוא מראה לכם בדיוק היכן אתם עדיין מזוהים עם התודעה של האדם במקום לנוח בטבעכם האמיתי כמודעות עצמה. כל רגע של ספק הופך פתח לחזרה להכרה טהורה ולא למכשול בפניה.
מאחורי הקלעים של כל מסע רוחני נמצא ריקוד זה בין הכרה לשכחה, בין מנוחה כמודעות לבין היקלעות להזדהות עם מחשבות וחוויות. האתגר אינו לחסל את השכחה, אלא להשתמש בכל מקרה כהזמנה לזכור מה אתם באמת. גישה זו הופכת את מערכת היחסים שלכם לתרגול רוחני לחלוטין.
במקום לשאוף לשלמות, אתם מקבלים בברכה כל חוויה כחלק ממסע ההכרה עצמה. המהפכה האמיתית בתורתו של ג'ואל הייתה הדגש שלו על שילוב הכרה זו בחיי היומיום במקום לשמור אותה למפגשי מדיטציה או ריטריטים מיוחדים.
הכרה בתודעה טהורה הופכת לעוצמתית ביותר כאשר היא מיושמת על פעילויות ומערכות יחסים רגילות. שטיפת כלים, נהיגה לעבודה, ניהול שיחות, תשלום חשבונות, הכל כתודעה טהורה ולא כאדם נפרד שמנסה לעבור את החיים.
התחילו בפעילויות פשוטות. עברו מלהיות אדם שעושה מטלה, לתודעה שחווה תחושה, תנועה ותפישה. כשאתם נוהגים, במקום להיות אדם לחוץ בפקק, הכירו את עצמכם כמודעות טהורה שחווה תנועה במרחב. כשאתם מקשיבים לאחרים, במקום להיות אדם שמנסה להפיק משהו מהאינטראקציה הזו, נוחו כתודעה שחווה תקשורת.
שינוי חשיבה זה הופך את החיים הרגילים ליישום ההכרה הרוחנית. כל פעילות הופכת לקדושה לא בגלל מה שאתם עושים אלא בגלל מי שעושה אותה. התודעה עצמה חווה את הביטויים האינסופיים שלה. היומיומי הרגיל הופך לעמוק. היומיומי הרגיל הופך ליוצא דופן. חיי היומיום הופכים להזדמנות מתמשכת להתעוררות.
פריצת הדרך האמיתית מתרחשת כשאתם מיישמים הכרה זו במערכות יחסים מאתגרות. אולי עמית לעבודה שמעורר גירוי. אולי בן המשפחה שלוחץ על הכפתורים שלכם, או הזר שחותך אתכם בפקק. רגעים אלה חושפים היכן לזהות שהאישיות עדיין פועלת באופן אוטומטי, ומספק הזדמנויות מושלמות לתרגל חזרה למיקום האמיתי כמודעות בלתי מוגבלת.
הכרה זו נדרשת כשמתמודדים עם האתגרים הגדולים של החיים- משברים, חוסר ודאות, טראומה רגשית.
שימו לב שאתם עוברים באופן טבעי לעמדת 'העד הצופה' במהלך פעילויות יומיומיות, נעשים למודעות של "אני הנני תודעה בפעולה". מערכות יחסים מציעות אולי את ההתנסות החזקה ביותר לזיהוי תודעה, במיוחד קשרים מאתגרים שמעוררים תגובות רגשיות חזקות.
כאשר מישהו לוחץ על הכפתורים שלכם, מבקר אתכם בצורה לא הוגנת, או מתנהג בדרכים שמעוררות התגוננות, דעו שאתם מקבלים מתנה יקרה. התודעה חושפת בדיוק היכן זיהוי אדם זה עדיין פועל באופן אוטומטי בחוויה שלכם.
רוב הגישות הרוחניות מלמדות אותנו לנהל את האינטראקציות הקשות הללו באמצעות טכניקות כמו תרגול חמלה, קביעת גבולות או מיומנויות תקשורת. לכל אלה יש את מקומן, אבל ג'ואל גילה משהו בסיסי יותר. ההזדמנות לשנות את הזהות לחלוטין ברגעים מעוררים כאלה. במקום להיות אדם שמתגונן מפני התקפה, אתם מזהים את עצמכם כמודעות חסרת גבולות, המתבוננת בכל אינטראקציה, כולל התגובות שלכם, מבלי להיות מוגדרים על ידי אף אחת מהן.
נסו את הגישה המהפכנית הזו בפעם הבאה שמישהו מעצבן אתכם. הכירו בשקט ב"אני הנני התודעה עצמה", מודעים לגירוי שעולה וחולף לו. שינוי עדין זה משנה הכל במפגש. מעמדת המודעות, תוכלו להגיב בחוכמה ובפעולה מתאימה מבלי לאבד את שלוותכם או להסתבך בתגובות רגשיות שלעתים קרובות מחמירות מצבים.
התובנה שמאחורי גישה זו חושפת אמת עמוקה לגבי קונפליקט אנושי. רוב מאבקי היחסים נובעים מזהויות של שני אנשים המגנים על עצמם, ושניהם שוכחים את טבעם האמיתי כתודעה עצמה. ברגע שאחד הצדדים עובר למודעות נכונה, הדינמיקה כולה משתנה, לא משום שהאדם השני משתנה, אלא משום שמשתתף אחד כבר לא משחק את אותו משחק של התקפה והגנה.
הפרספקטיבה הזו רלבנטית לכל מערכת יחסים בחייכם. בני זוג אינטימיים, בני משפחה, עמיתים לעבודה, אפילו מפגשים קצרים עם זרים. כל אחד הופך להזדמנות לתרגל הכרה שצופה ללא תגובה מתוך התגוננות. הבחירה להגיב מתוך מודעות שהנך תודעה שחווה , מאפשרת לגלם את האמת של מי שאתם במקום להגן על מי שאתם חושבים שאתם צריכים להיות.
המסע הכולל הזה מוביל לסוד האולטימטיבי, להבנה הסופית
שמאחדת כל היבט של הכרה - להבנה מאוחדת.
תודעה אינה משהו שיש לך או שאתה משתמש בו ככלי או משאב. תודעה היא מה שאתה ברמה העמוקה ביותר של ההוויה. כל בעיה, כל מגבלה, כל פחד קיימים רק באמונה המוטעית שאתה משהו אחר מאשר מודעות טהורה עצמה. ביטוי כתודעה אינדיבידואלית.
מהכרה זו זורמים ריפוי טבעי, אספקה ללא מאמץ ושלווה בלתי ניתנת לערעור, לא כתגמולים על הישגים רוחניים או התנהגות טובה, אלא כביטוי טבעי של טבעך האמיתי, שבסופו של דבר מוכר וחי בצורה אותנטית.
אינך צריך להפוך לרוחני כי אתה הרוחניות עצמה כאינדיבידואל.
אינך צריך למצוא את האל כי התודעה היא הוויית האל המבטאת אותך.
אינך צריך להרוויח אהבה כי אתה אהבה המודעת לעצמה.
השינוי שג'ואל חווה ולימד לא היה על הפיכה רוחנית יותר באמצעות תרגול ומשמעת. זה היה על הכרה בתודעה שתמיד הייתה נוכחת, אלא הוסתרה על ידי הזדהות עם אישיות, גוף, נסיבות וסיפור היותך אדם נפרד.
בהרגשת התהודה של ההכרה האולטימטיבית בהווייתכם, אתם יודעים - "אני התודעה האינדיבידואלית".
אלה הגילויים העמוקים של ג'ואל גולדסמית', שמראים את הכוח הטרנספורמטיבי של ההכרה הפשוטה אך הרדיקלית הזו. המסע לגילוי טבעכם האמיתי כתודעה עצמה אינו נתיב ליניארי עם יעד סופי. זוהי התעוררות מתמשכת שמעמיקה עם כל רגע של הכרה.
להבנה זו יש פוטנציאל לשנות לחלוטין את האופן שבו אתם חווים אתגרים, מערכות יחסים ואפילו את הזהות שלכם. כשאתם מזהים שאתם לא בני אדם שמנסים להפוך לרוחניים, אלא התודעה עצמה שחווה חוויה אנושית, הכל משתנה.
אם התובנות הללו נגעו במשהו עמוק בתוככם, אם מצאתם ערך בגילויים הללו לגבי טבעכם האמיתי, עזרו לאחרים לגלות את התורות הטרנספורמטיביות הללו, שעשויות להיות בדיוק מה שהם צריכים ברגע זה של המסע שלהם.
הגישה המהפכנית של ג'ואל להתעוררות רוחנית, ממשיכה כשאנחנו צוללים עמוק יותר לתוך היישום המעשי של זיהוי תודעה האחד שהנו הצופה בשטחי החיים המאתגרים ביותר. תודה על נוכחותכם ותשומת הלב שלכם, כי אחרי הכל, נוכחות ותשומת לב הן מה שאתם באמת.
