התקדמות להארה רוחנית

- הארה רוחנית מאפשרת לנו לדעת להבחין מתי התפישה האנושית הרגילה ישנה. התפתחות התודעה הרוחנית מתחילה בזה שיש לנו הכרה שבה אנו מחזיקים דרך החושים של ראיה, שמיעה, טעם וריח.  

- התקדמות רוחנית מושגת יחסית להארה שיכולה להכיל יותר מציאות של אמת, משום שהקטע האנושי הנו טעות בחשיבה דרך תפישה שגויה של מציאות. כל מחשבה של ריפוי, עזרה תיקון, שינוי התמונה החומרית, חייבת להיעלם מהתפישה האנושית במטרה שנוכל לראות את המציאות הנוכחת תמיד כשלמות. 

- הגברת הרוחניות הנה יותר אור שמופיע בהכרה ומבטל את החשיכה שבחושים. זה ממשיך עד שאנו משיגים הכרה שלמה של זהותנו כ"אור -העולם". הארה מביאה לשלווה ואז לביטחון עצמי. מביאה למנוחה מענייני העולם המטרידים. אז כל הטוב זורם דרך " חסד אלוהי". כאשר אנו משיגים הכל דרך מתנות אור האל, אנחנו כבר בעלי כל הטוב.

- כשהכרה רוחנית מתגברת, הנאות העולם והצלחות אינם ניתנים להשוואה ביחס לאוצרות שנפתחים עכשיו דרך החוש הרוחני הפנימי שלנו. באור האמת האושר הארצי והניצחון הם כלא-כלום בעוד שאוצרות הנשמה מביאים הוד ושמחה. 

- האדם בהחזיקו באור האלוהי שבפנים, זוכה בחופש שלו מכבלי העולם וביטחון מכל הסכנות האנושיות והארציות. תקופה זו בה אנו חיים, מחזיקה בטרור ופחדים עבור רבים. המואר רוחנית יודע שטוב תמיד ישנו ושפעילות רוחנית תמיד נושאת טבע של מילוי, משום שההארה מגלה את מציאות הדברים האמתית. הם מעוגנים בנשמה, בתודעת אל, בשלווה רוחנית, בטיחות ורוגע. 

- אנחנו לא נפחד משום שינוי בתמונה החיצונית, משום שהחיצוני הנו רק השתקפות של מה שנמצא בפנים. בידיעה שאנו הננו בעלי תודעה רוחנית אינסופית שמגלמת כל טוב, איננו מחשיבים שום דבר שמוכח על ידי החושים האנושיים המוגבלים. אנו מתגברים על האשליה הנגלית בחוץ ונשארים שלווים במרכז הפנימי שלנו. 

- הארה רוחנית מבטלת כל ראיה של חוש חומרי שלא משנה שום דבר לגבי היקום הרוחני, שמאוכלס בילדי האל המוארים. זאת ההארה שמשנה את תפישת היקום שלנו. הארה רוחנית זאת מגיעה מהעצמי האלוהי שהנו אמת אוניברסלית שטמונה בפנימיות ההוויה.

- תודעה רוחנית מוארת, מבטלת תחושה אישית ובעיות כמו מחלה, גיל, כישלונות ומגלה את העצמי האמתי, הלא מוגבל, ההרמוני, החופשי. אנו מתחברים אליו כל יום, מקשיבים ומתבוננים. איננו מתמקדים באירועים בחוץ, אלא נותנים לרוחנו האלוהית ללכת קדימה לאור. להחליק ולהכין ולפנות את הדרך מכל אשליית החושים החיצוניים.

- תודעה מוארת תמיד יודעת שישנה נוכחות משגשגת בכל מחשבה ושכל פעולה נמצאת בברכה. כאשר תודעה מלאה באמת ואהבה, זה מבטל כל תחושת פחד, ספק, שנאה, קנאה, מחלה והפרעה. תודעה זאת מורגשת על ידי כולם מסביבנו כקרינת אור בהיר ושלווה. 

- חשוב להכיר בזה שכל הופעת רוע הנה תפישה שגויה  שמקרינה את עצמה ולכן אין לתת מקום לפחד ולשנאה. דבר זה יגרום להיעלמות האשליה ויגלה את המציאות האמתית. רק תודעה מוארת יכולה להביט ברוע נגלה ולתפוש דרכו מציאות אלוהית. האור מבטל כל אשליה של חוש אישי, הוא מרחיב את ההכרה לראיה כוללת. 

- הכרה מוארת מכירה רק בהנהגת האלוהי דרך הלב והכרת האדם. יש לה רק אהבה אוניברסלית שהנה לא אישית וזוהי אהבה אלוהית. היא מעריצה רק את הלהבה הפנימית ששוכנת באדם כמזבח הרוח הפנימי.

- אנחנו הננו כל אחד וכולם יחד, יקום מאוחד בלי גבולות פיזיים. נותנים שירות אלוהי לאל בלי טקסים. אנחנו הננו המקום בתודעה שבו ודרכו זורח האל וכל מה שיש הנו הופעת האל בתודעה הרוחנית. 

-תודעה אלוהית מחזיקה באל שזורח כמו שמש מלב ההוויה שלנו. תודעה זאת לא מכירה בחוטאים, אויבים, או בחולה שיש לרפא או עני להאכיל. היא מבטלת תפישות שגויות או דימויים של חוש זמני ומוגבל. היא נצחית ואלמותית.

- האור בתודעת הפרט מגלה את עולם האל, יקום המציאות, את קהילת ילדי האל המוארים. באור זה בן התמותה נעלם מתפישת התודעה ותפישת העולם השגויה מפנה מקום לתפישת עולם מלכותי- שזוהי תפישת של מה שהנו האמת הנצחית

- הנוכחות האלוהית בתוכנו נתפשת בתודעה מוארת כנוכחות האני האמתי שהנו נוכחות של אהבה תבונית שרוצה להתבטא כיופי, שגשוג  אחווה בשלמות ההוויה.  כדי לשחרר את הלב וההכרה שלנו מטעויות של עצמי נמוך, מתשוקות כוזבות, חמדנות ואמביציות, יש להקרין מתוכנו את אור האמת, כיהלום מושלם שקורן באורו הפנימי. 

הבנות מתוך "הדרך האינסופית"

ג'ואל גולדסמית

המקור האינסופי של שלווה

אנו עוצרים בתוכנו את המחסומים שמונעים ממלכות האל להתממש בנו , על ידי שיפוט של אנשים ומצבים ועל ידי תשוקות אנושיות ואמונות שיש בנו עדיין והם פועלות על ההכרה שלנו וזה מפריד אותנו מההכרה שמה שאנחנו מחפשים אנו כבר דבר זה. 

עלינו להפסיק לעסוק ברעיונות שהנם טעות לגבי מלכות האל השלמה. הטבע של טעות כמו תפישה של חוסר ומגבלות שאינם אמת. ויש להפסיק התייחס לזאת כך עד שייעלמו מההכרה שלנו.

 את מלכות השמים יש להשיג על פני האדמה בשירות האל לחיים בהכרה בו כהוויה היחידה של האדם שבאמת קיימת.

בתוך כל אדם ישנו עצמי אלוהי, האני האמתי. בנתיב הרוחני, המטרה היא להשיג את האיחוד המודע עם עצמי נעלה זה, את ההכרה של האלוהי כזהות האמתית. 

זה דורש להכניע את החלק האנושי יומיום , העצמי החיצוני האגואיסטי, כדי שעצמי נעלה זה ייוולד. כך תחושת העצמי המוגבל נעלמת והעצמי המושלם נולד, זהו העצמי האלוהי. 

אם אנו יכולים להתגבר על העצמי האנושי שמאמין בטוב וברע , נוכל להתעורר לעצמי האמתי שמעולם לא חווה נפילה, שמעולם לא עזב את העולם השמימי וכבר חי חיים מושלמים, חיים רוחניים. הוא כבר העצמי המושלם, בן האל, האלוהי שבתוכנו. הוא מכונה "המאנה הנסתרת", "הפנינה היוקרתית", "הגלימה של אלמותיות". 

החוש ההיפנוטי של מציאות

מה שזורעים זה מה שנקצור. אם אנחנו מאמינים באדם רע, אז אדם רע יתגלה נגדנו. אם נאמין שישנו אדם מוכה-עוני. אז הוא ידפוק לנו על הדלת. אם אנו מאמינים במחלה ומוות, אנו יכולים לחוות אותם. 

 בממלכת האל אף אחד לא מת אף פעם. היעלמות מהראיה הנה חלק מההשפעה ההיפנוטית שתופשת שאלה שנולדו חייבים למות. אלה שתופשים כך לא יכולים לראות את התמונה האנושית כבת אלמוות, נצחית ורוחנית. הם רואים באופן שגוי דרך אמונה של קיום שני כוחות הנאבקים ביניהם.  

אנו יכולים להביא אור בחוויה שלנו ולחוות אותו. בזהות האמתית שלנו, אם אנו מסתכלים על עצמנו כפי שהוא נגלה בחוץ, אנו מבינים עכשיו שהוא אינו העצמי האמתי, שהנו רוחני. בן האל הוא אתה, הוא אני. הוא העצמי הגבוה שלנו. אנו הננו אלוהי זה, האחד המושלם שהננו.

כאשר אנו מגיעים למצב של תודעה שמכירה בשלמות העצמית שלנו כאלוהיים, אז באמת נוכל לחיות במלוא ההכרה של מימוש בלי צורך להכיר במכשול שיש בינינו לבין המקור של ההוויה שלנו. אז ישנה רק הכרה שאנחנו בשלווה עם האב האלוהי ועם כל המין האנושי. 

נוכל להצהיר בהסכמה: 

" שלווה אני חי אתך, את השלווה אני נותן לך, אני מסתכל מעבר למילים ומחשבות אל המקור הפנימי האינסופי של שלווה שהנו אהבה אוהבת. שלווה הנה אהבה אלוהית וכמו הכרת תודה זה חייב להינתן כדי להיות לחוויה". 

ג' גולדסמית

היה כלי שמכיל חסד אלוהי

 ג'ואל גולדסמית- מהווה השראה רוחנית להמונים דרך ספריו,

 במיוחד בספרו " הדרך האינסופית " 

הוראתו הרוחנית הייתה דרך ספריו והרצאותיו.

לחניך המתקדם-

כבר השגת שהנך יודע הכל ומקבל הכל באופן אנושי.

כעת עליך להשיג אמת גבוהה יותר, שמגלה את עצמה באמצעים רוחניים ולא אנושים.

בהתעלות מתגלה רוחניות טהורה. כאשר האור בא במלואו, הוא אינו עוזב יותר. 

" אין צורך לרוץ החוצה כדי לראות טוב יותר ולא להסתכל מבעד לחלון. 

אלא לשכון במרכז הווייתך. כי ככל שאתה עוזב אותו יותר, פחות אתה לומד ".

"אמת הנה בתוך עצמיותנו. ישנו מרכז פנימי ביותר בכולנו, שם שוכנת האמת במלואה.

האל שם את משכנו בתוך הלב שלנו. כאשר הוא פועל בנו, ההשראה שלו מחממת אותנו.

דבר מקודש זה פורח מהזרעים של ההכרה האלוהית שנזרעו באדם"

~מלכות האל היא בפנים ~

-היה כלי שמכיל חסד האל בחיים. דע שכל מה שיש לאב האלוהי הנו שלך-

מה יש לאב האלוהי ? חיים, אהבה ! 

אלה הן שתי הפנים של האלוהות. החיים האלוהיים הם חייך והאהבה האלוהית הנה האהבה שלך. אתה בא לבסס את שני הפנים האלה דרך ההתייחסות הפנימית שלך. על ידי הכרה של אמת האחדות בחיים עצמם. 

אז אתה נותן להם לזרום למקומם בלי לנסות לשנות את מה שנגלה בחוץ. בידיעת אמת האחדות  ובכך שאתה מאפשר לאמת זאת לזרוח בך באיזה אופן שאתה בוחר. 

כך עליך לפעול עד שכל טעות תיעלם.  גם בתפישה של טוב או רע, כי  זוהי תפישה שבאה מאשליה של קוטביות הנובעת מחושי בן האנוש המוגבלים. זה חייב להיעלם עד שאינך יותר רע או טוב. 

אתה נעשה רק הכלי שדרכו האל חי על פני האדמה. כל הרע שעשית נובע מהבורות איתה נולדת לחיים אלה של בן אנוש. כעת אתה מגיע לחיים רוחניים וזוהי נקודה של אמת שעליך להשיג בהכרה. הבורות שלך נובעת מחינוך דתי, או מסביבה חברתית שבה נולדת. אבל  באמת, אינך טוב או רע. 

אתה שייך לבית האב האלוהי וכל האיכויות של האל הנן שלך. הן שלך מתוך חסד אלוהי. הם תכונות האל שהתממשו כאתה. מה שנותר לך לעשות זה להכיר בחסד האל עבורך. כאשר אתה מגיע למצב תודעה כזה, אתה מבין שהחיים נחווים דרך חסד אלוהי. אז אתה כבר זונח את האיכויות האנושיות שלך שמוגדרות כטובות או רעות. 

באותו אופן אתה עוזב את המחשבה על שפע  או חוסר. 

חוסר הנו תוצר של אמונה שלמישהו יש שפע ולך אין שפע. כל הניגודים הם אשליה של נפרדות. כאשר אתה מכיר רק בחסד האל אתו אתה חי.  זה בא מחוסר הצמדות בתפישה של נפרדות. 

כל הטוב שיש לך בא מחסד האל. בהשגה של זה בהכרה שלך, אתה עוזב את התחושה הכוזבת של עושר אנושי, אספקה אנושית  ודואליות, ואתה נכנע ומתחיל לחיות בחסד האל. אתה חי כאל על פני האדמה, כשאתה מתבונן בחיי האל שנפתחים בתוך עצמיותך. 

חסד אלוהי  מופיע כמהות שמתממשת לצורה

אומר לך כאן שכאשר אתה פונה פנימה עבור חסד אלוהי, זה אינו עבור כסף, או צורה חומרית כמו בית, או מכונית. 

למלכות האל שבפנים אין דברים כאלה. יש לה רק חסד אלוהי. כאשר אתה פונה פנימה עבור חסד אלוהי, אז חסד יתכן ונגלה כצורה שנדרשת לחוויה שלך. אינך פונה לאל כדי שיעצב את הבית שלך או שירפא את המחלה שלך. אתה פונה לחסד האל כחומר שמעצב מציאות. 

אם אתה ארכיטקט, החסד יופיע דרכך כצורה שנדרשת לך בעבודה. אם אתה שחקן או מעצב, אז החסד יופיע ככשרון ועיצובים, אם אתה עוסק במטפיזיקה, החסד יופיע כריפוי. הוא מופיע ככל מה שנדרש לך, בהכרתך הגבוהה.

 חסד האל מגלה לך איך להשיג אמצעים למה שנדרש בחיים.

כאשר אתה פונה פנימה אל חסד האל, דע שאינך מבקש משהו בצורה. חסד האל יודע מה דרוש לך והוא מזמן זאת או כרעיון, או כהדרכה מה לעשות כדי להשיג זאת. זכור רק שחסד האל לא יודע צורה.

 האל יודע רק חסד. האל לא יודע דבר על ריפוי, כי בהכרת אל אין חוסר או מחלה וגם לא ריפוי של מחלה. בחסד האלוהי נמצאת רק שלמות ההוויה.  

לעתים חניכי הרוח טועים כשהם מחפשים דרך האל, שיהיה להם משהו  חומרי. 

כאשר אתה נכנס פנימה, היכנס עם ההכרה של חסד האל שזמין לך. לאל אין את הידע שלך על בריאות, או עושר. האל הנו עצמה רוחנית ומלכות האל המושלמת היא רוחנית ולא חומרית. 

לכן היכנס פנימה עבור חסד אלוהי. חסד האל הוא וודאי עבור כל הדברים, בין אם זה לבריאות, אספקת שפע או כישרון.

From - BEYOND WORDS & THOUGHTS

by Joel Goldsmith

Grace Appears As Form